כדורגל

מסע בהמשכים – פרק 3

אז אחרי חגיגת הכדורגל הלונדונית, נחתנו בשדה התעופה בבילבאו בשעת ערה מאוחרת בציפייה להרפתקה חדשה של תרבות כדורגל שונה בתכלית ממה שחווינו עד כה. אחרי לילה במלון, התעוררנו בבוקר ושמנו פעמינו למקדש הכדורגל העירוני-הסאן מאמס. בילבאו, שיחקה בחוץ במחזור הזה מול ריאל, אבל זו לא סיבה טובה לוותר על סיור באצטדיון ההיסטורי של המועדון הענק אתלטיק בילבאו.
כשצעדנו מהכיכר המרכזית אל האצטדיון דרך רחובותיה היפהפיים של העיר ניתן היה להרגיש את החיבור העמוק של המועדון לעיר-המועדון הוא גאוות התושבים, ודגליו מתנוססים בגאון מעל כל חנות, מסעדה, פאב או מכולת בדרך לאצטדיון. אתלטיק בילבאו היא בין מועדוני הכדורגל הותיקים בספרד ובכלל מחוץ לאנגליה. הוא נוסד בשנת 1898 ע”י ימאים באסקים, שלמדו את המשחק, איך לא, מימאים בריטים שהגיעו לנמלי העיר השוקקים. בשנת 1910 הוחלט כי המועדון ישחק רק עם שחקנים באסקים-החלטה חסרת תקדים באותה התקופה.
עם זאת, בעזרת הקמה של אקדמיית כדורגל (הראשונה בספרד, שבשל הצלחתה הוקמו לה מאסיה ואקדמיות נוספות במדינה) הצליחו האריות מבילבאו לגדל שחקנים ברמה מספיק גבוהה כדי להפוך למועדון פאר בכדורגל הספרדי ולזכות בשלל תארים: 8 אליפויות ספרד, 24 גביע המלך, 2 סופר קופה ספרדי ועוד שלל תארים מקומיים בחבל הבאסקים (כשהתקיימה ליגה מקומית לצפון ספרד). אולי ההישג הכי גדול של המועדון-אתלטיק בילבאו היא אחד מ-3 המועדונים היחידים בספרד (יחד עם ברצלונה וריאל מדריד) שמעולם לא ירדו ליגה. מדהים לראות איך מועדון שמתקיים רק על טהרת שחקנים באסקים מצליח בצורה כל-כך טובה בליגה אינטנסיבית כמו הליגה הספרדית לאורך שנים.
בין השחקנים שגדלו באקדמיה של אתלטיק בילבאו ניתן למנות, בין היתר, את:
  • חוסה אנחל איריבאר – “אל צ’ופו” נחשב לאחד השוערים הטובים בתולדות הליגה הספרדית, היה שוער נבחרת ספרד בשנות השישים ושיחק מעל 600 משחקי ליגה עבור אתלטיק בילבאו.
  • תלמו סארה – החלוץ האגדי, מלך שערי לה-ליגה בכל הזמנים, עד הגעת לאו מסי.
  • אנדוני סוביסארטה – השוער האגדי של אתלטיק בילבאו וברצלונה, שוער נבחרת ספרד בתשעה טורנירים בינלאומיים שונים, בעל מעל 950 הופעות במשחקים רשמיים.
  • רפאל מורנו – זה השלב שבו רובכם תשאלו את עצמכם-מי? ובכן, רפאל מורנו שיחק באתלטיק בילבאו תקופה קצרה מאוד בטרם החליט לפרוש כדי להפוך לשופט כדורגל-מה שבסופו של דבר לא התרחש בגלל שנפטר במפתיע בגיל 29 בלבד ממחלת הטיפוס. בקריירה הקצרצרה שלו, מורנו נודע כסקורר ענק, שכמותו לא נראו באותן השנים. בעשור השני של המאה הקודמת הבקיע מורנו 83 שערים ב-89 משחקים עבור אתלטיק בילבאו והיה ל-“מכונת השערים” הראשונה של ספרד. אחד מאותם השערים, אגב, היה השער הראשון שאי פעם נכבש בסאן מאמס. אותו רפאל מורנו נודע יותר בכינויו-פיצ’יצ’י-ועל שמו קרוי עד היום התואר למבקיע המצטיין של הליגה הספרדית בכל עונה.

בנוסף לאגדות הללו, ניתן למנות גם שחקנים רבים חדשים יותר, מה שמראה ומוכיח שהאקדמיה של בילבאו עושה את שלה ועושה את זה טוב. מתוצרי האקדמיה בשנים האחרונות ניתן למנות את אנדר הררה, איקר מוניאין, אריץ אדוריס, גורקה איראיסוס, פרננדו יורנטה, מיקל סאן חוסה, אנדר איטוראספה, איימריק לאפורט ואייטור קראנקה. אגב, לפני פחות מעשור החליטה אתלטיק בילבאו להתאים את מדיניות ההחתמות שלה לכמות המהגרים הצומחת, והחליטה שתסכים להחתים גם שחקנים שמוצאם אינו באסקי, במידה והם נולדו בבאסקים, חיו שם כל חייהם והם דוברים את השפה, וכמובן הם התחנכו בבתי הספר המקומיים על פי המסורת והערכים של הבאסקים. השחקן הראשון שהצליח להגיע לקבוצה הבוגרת על-פי ההיתר החדש הוא איניאקי ויליאמס, חלוץ בעל אזרחות ספרדית שגדל בבילבאו לאמא ליברית ואבא גנאי.

בחזרה לסיור – האצטדיון המשופץ והחדיש של אתלטיק לא יורד ברמתו מהאצטדיונים של המועדונים הגדולים ביותר, עם טכנולוגיות מתקדמות, מושבים נוחים ומרווחים, מתחמי vip מפנקים וגימור מן השורה הראשונה. זכינו לשוטט במוזיאון של המועדון ולראות את ההיסטוריה העשירה שלו במו עינינו, בטרם נכנסנו אל לב לבו של האצטדיון המפואר והרגשנו את העוצמה של המועדון הענק מהבאסקים.

מאוחר יותר באותו היום לקחנו רכב ושמנו פעמינו לסאן סבסטיאן – העיר של מועדון הכדורגל ריאל סוסיאדד, שעתיד לארח את אתלטיקו מדריד למשחק מרתק בלה-ליגה. עד המשחק בעיקר טיילנו בכפרים שמחוץ לעיר, ונוכחנו לגלות את היופי המדהים הטמון בחובו של חבל הבאסקים-הטבע שופע, החופים מדהימים ואי אפשר שלא להתמכר לאווירה הנהדרת והשלווה.

דילוג קדימה-המשחק.

הגענו לאצטדיון אנואטה הישן, שעובר שיפוצים בימים אלו ועתיד להפוך לאצטדיון מודרני. מראהו המיושן והלא יפה (בלשון המעטה) של האצטדיון לא העידו במאומה על מה שעתיד היה להתרחש בפנים. התיישבנו במרכז המגרש, במרחק קצר מאוד אל הדשא, שאפשר לנו לקבל מבט מקרוב על השחקנים, המאמנים והמתרחש על המגרש. המשחק עצמו היה מעולה-ריאל סוסיאדד הציגה משחק הגנה מושלם לאורך 90 דקות, ללא ריבוי בעבירות ובעיקר עם לחץ אדיר על הקישור של אתלטיקו בניצוחו של אסייר יאראמנדי המעולה, שניטרל כמעט לחלוטין את מרכז השדה של אתלטיקו.

בחלק ההתקפי היו מי שיספקו את הסחורה – קודם כל, עדנאן ינוזאי המצויין. אקס מנצ’סטר יונייטד (לשמחתם של שולם ושרוני) היה נראה מעולה ועשה ככל העולה על רוחו, ובמשך 90 דקות התעלל בהגנת אתלטיקו מדריד ללא רחמים, ואף בישל את השער הראשון לחלוץ הברזילאי הנפלא של סוסיאדד, וויליאן ז’וזה. התוצאה נשמרה עד לקראת סוף המשחק, כלומר-עד שחואנמי הוותיק עלה מהספסל והחליט שגם הוא רוצה להבקיע. השער השני הובקע על-ידו בצ’יפ נהדר מעל אובלאק אחרי מסירת עומק אדירה של וויליאן ז’וזה בדקה ה-83, כשהדובדבן שבקצפת הגיע בתוספת הזמן.

אוהדי סוסיאדד, שהיו מדהימים ושרו ועודדו במשך 90 דקות רצופות, כבר התחילו לעשות “אולה” על כל מסירה מוצלחת כאות לחגוג את הניצחון המפתיע על אתלטיקו, אלא שאז, ב-“אולה” אחד, הרים אלברטו דה-לה-בלה את הכדור לחואנמי, שנגח נגיחה מסובבת מושלמת היישר אל החיבור של אובלאק חסר האונים, והטריף את כל הקהל של סוסיאדד. 3-0 לריאל סוסיאדד על אתלטיקו מדריד.
 מי היה מאמין? יצאנו מהאצטדיון נרגשים מהמשחק הענק שזכינו לראות מולנו ומהתוצאה המדהימה ששלחה את אוהדי סוסיאדד המצוינים מאושרים לביתם. מבחינתי, הניצחון הזה היה מעין סגירת מעגל. דווקא אחרי שהיינו במקדשה של אתלטיק בילבאו, המועדון הענק של הבאסקים, שאי אפשר שלא להישאב ולהתרשם מהפאר וההיסטוריה שלו, הגיע ריאל סוסיאדד הצנועה יותר והזכירה לנו שכדורגל באסקי זה ממש לא רק אתלטיק בילבאו, ושיש עוד לפחות מועדון גדול אחד להתחשב בו באזור.
המשכנו למרכז העיר כדי לאכול פינצ’וס (טאפאס מקומיים), ומשם בחזרה למלון כדי לישון. היינו צריכים להתאושש מהמשחק המעולה, ולצבור אנרגיות לחוויה הבאה, ואולי הגדולה מכולן. ביום למחרת אנחנו עתידים לעלות על טיסה לדיסלדורף, ולנסוע ברכבת לדורטמונד. שם, בווסטפאלנשטדיון (סיגנל אידונה פארק) הידוע, נחזה במשחק ענק בין בורוסיה דורטמונד ובאייר לברקוזן, ובאוהדים הענקיים לא פחות של הקבוצה המארחת.
1 Comment

Join the discussion at forum.sportenter.co.il

To Top