כדורגל

מרסלו של ריאל מדריד – מאסטר הכאוס

מרסלו, של ריאל מדריד, מאסטר הכאוס ששולט בליגת האלופות

כדורגל, אם זה מהטופ או מהתחתית שלו, נשלט ומעוצב ע”י אלמנטים של כאוס.

הרגעים האלה שמכריעים משחקים, שמפילים אותך מהרגליים, שגורמים לך להשתנק או לנוע באי שקט – כל אלה דוגמאות קטנות לכך. הם מחדירים למשחקים דרמה, שמייצגת גלים המתרסקים במהירות עצומה אל תוך ים טהור ושקט.

במשחק הראשון בין באיירן לריאל, ב”אליאנז ארנה”, כשבאיירן מינכן הפסידה 2-1 לריאל מדריד, זוהי תצוגה טהורה של חוקי הכאוס.

זה היה די מוזר לצפות בשתי קבוצות מקליבר כזה, נאבקות על במה כה זוהרת כבימת חצי גמר “ליגת האלופות”, מציגות תצוגה מרהיבה של טעויות, בעיטות מפוספסות, וסיומת גרועה משני הצדדים.

מה שלא היה מוזר הוא שבמקרה כזה, שנראה תלוש מהמציאות, ששחקן כמו מרסלו לקח על עצמו תפקיד ראשי. הוא היה הטוב, הרע, המצויין והמחריד. הוא היה מרסלו – ללא עריכה.

אופי המשחק נקבע ב-20 הדקות הראשונות, כאשר דני קרבחאל הצליח להוציא את עצמו ממצב מסוכן ע”י הרחקה של הכדור שהגיע בחוזקה אל עבר חאמס רודריגז. הכדור הגיע לרוברט לבנדובסקי והוא העביר אותו אל מאחורי תומאס מולר, ואיפשר למרסלו להרחיק את הכדור. 

הנגיעה הזו של הברזילאי הבינלאומי הייתה ההתערבות הראשונה לערב של הכוכב השנוי במחלוקת- האחד ששיחק את תפקיד ה-“מאסטר הכאוס”. במהלך 90 הדקות, מרסלו היה נוראי ומבריק במידה שווה, סיפק משחק ביזארי למדי. הוא סיפק מספר רגעים עוצרי נשימה של איכות, והוסיף קטעי משחק שלא היית סולח עליהן, אפילו לשחקן חדש.

בהתחשב בנטייה של מרסלו להצטרף להתקפה, מאמנה של באיירן מינכן, יופ היינקס, היה די בטוח שאריאן רובן יהיה השחקן המושלם שיינצל את החורים שמשאיר המגן שמאלי בהגנה.

במה שהיה המוטיב המרכזי של באיירן במשחק הראשון, דברים לא יצאו כמתוכנן. רובן הוחלף בדקה ה-8′ בשל פציעה, אך גם מולר (שהוזז לימין) וג’ושוע קימיך (המגן הימני) ניצלו את האיזורים האלו בחסרונו.

שוב ושוב מולר התגנב למרחב שהשאיר מרסלו מאחוריו, מקבל את הכדור ופונה. השער של באיירן הגיע מפריצה פשוטה ונקייה של קימיך לאיזור הזה, מלווה בבעיטה שקיילור נבאס היה אמור להציל. שידורים חוזרים הראו את מרסלו חוזר לאחור בנינוחות כאשר קסאמירו ורפאל וראן ‘שלפו את מטפי הכיבוי’; בזמן שקימיך בעט, מרסלו עדיין לא פתח בריצה.

אם כך למדנו להכיר אותו כ’מרסלו הרע’, בכל אופן, לקח לו 15 דקות להזכיר לנו איך נראה ‘מרסלו הטוב’. בעיטת ‘וולה’ יוצאת מן הכלל ממרחק של 18 יארד (כ-16.5 מטרים) שמה את ריאל מדריד במצב של תיקו והעניקה להם שער חוץ חשוב מאוד, בדיוק כשזה היה נראה כש’הבלאנקוס’ עומדים להתמוטט.  

זה היה השער השלישי שלו בשלבי הנוקאאוט העונה, כאשר לפני כן הבקיע מול פריז סן-ז’רמן ויובנטוס. בנוסף, זה היה השער הטוב ביותר שלו, עם טכניקה פשוט מושלמת בבעיטה, שמתעלה על השניים הקודמים בכמה רמות.

כשהזרימה של המשחק עברה אל האגף השני במחצית השנייה, כאשר פרנק ריברי נהנה מהמאבק שלו עם קרבחאל ולוקאס ואסקס, מרסלו קיבל הפוגה בהגנה. בנוסף לכך שמולר ספג מכה ונראה תשוש, ולא היה מסוגל יותר להשתמש במרחב בכל-כך יעילות או ‘למתוח’ את ריאל מדריד באגף.

הזמן הממושך עם הכדור שיחק תפקיד במתן האפשרות לאקט השני של מרסלו: לכידה מושלמת, משמיטת לסתות, מכדור גבוה שהגיע מוראן. מעט מאוד כדורגלנים ינסו לעשות זאת; ומעטים יותר יצליחו. באופן מובן, המדיה החברתית השתגעה מהטאץ’ הזה של מרסלו.  

שחקנים כמו מרסלו הם הסיבה שאנו צופים בכדורגל. הוא מגלם את השפל והגאות של המשחק, ומערבב אותם במיומונות אל תוך קוקטיילים, ב-90 דקות, על הבמה הגדולה בעולם. הוא גורם לך לרצות לתלוש את השיער שלך מהמקום, אך גם גורם לך לקום ולמחוא כפיים. הוא מהנה.

מי יתן והברזילאי ימשיך להפעיל את ההשפעה המעוותת שלו על כדורגל ברמה העילית.
אנו, הצופים, נרוויח מזה את הטוב ביותר.

מקור: http://bleacherreport.com/articles/2772647-real-madrids-marcelo-the-master-of-chaos-who-rules-the-champions-league

2 Comments

Join the discussion at forum.sportenter.co.il

To Top