מחזור 16 בפרמייר ליג :: מפסידים 2-1 לסיטי

מנצ’סטר-יונייטד

(Shaked Amiram) #1

כולנו בני אדם, כולנו מחפשים ריגושים.

השאלה איפה.

לפעמים העבודה שוחקת, הזוגיות בשגרה, האוכל משמין ואפילו היציאות בסופי שבוע מתחילות להימאס מדי פעם.
אבל לנו, אוהדי הכדורגל, יש דלק מסוג אחר למשך כל השנה. זה לא משנה אם במשך כל השנה הקבוצה מדשדשת, מאכזבת או מצליחה.
יש אירוע אחד, שמנתק אותנו מהעולם הזה. אנחנו קמים עם המחשבות הללו בבוקר ונרדמים איתן בלילה.
אירוע אחד, שאנחנו מצפים לו כל השנה, ושום דבר בעולם לא יגרום לנו לפספס אותו. כל מחויבות כזו או אחרת תידחק לצד.

האירוע הזה נקרא דרבי.
הדרבי הוא המשחק שאליו מתנקזת כל השנה. כעס ותסכול לעומת שאגות שמחה, דמעות אושר לעומת דמעות של שברון לב. החבר הזה שאוהד את היריבה העירונית דאג לחמם אותך כל השנה, ויחכה לך תמיד מעבר לפינה. זאת מלחמה קרה שאף פעם לא נגמרת, כי התעללתם זה בזה כל כך הרבה שנים. דרבי זה להיות צרוד במשך שבוע ולתפקד תחת השפעת המשחק לטוב ולרע, תלוי אם ניצחת או הפסדת.

מחר, יערך הדרבי הכי גדול כרגע בעולם. אנגליה, מנצ’סטר, אולד טראפורד.

לא רק שמדובר במאבק אמוציונלי של דם, יזע ודמעות, אלימות פיזית ומילולית, אלא שהמאבק חזר להיות מאבק אליפות. הפכים מתנגשים, פפ גווארדיולה נגד מוריניו, כדורגל התקפי נגד כדורגל הגנתי, אופי שונה של מועדונים.

“לדרבי חוקים משלו”.

תמיד דוחפים את אותו המשפט הקבוע לכל פינה, אבל המשפט הזה באמת מקצר תהליכים ומסביר הכל;
זה לא משנה שהקבוצה של פפ מוליכה בשמונה נקודות על יונייטד, זה לא משנה מי משחקת יותר טוב כרגע, זה לא משנה שפוגבה מורחק והאם סילבה יעלה לשחק או לא. ברוב המקרים, המציאות בורחת מהדרבים. האווירה ביציעים לוהטת ומטבע הדברים השחקנים נותנים מעצמם אקסטרות שככל הנראה לא נקבל מהם במשחקים אחרים, כאילו יצאו מלוע של תותח.

אם נעצור לרגע, היריבות העירונית במנצ’סטר רק התעצמה.

בעשור הקודם, סיטי בהחלט הייתה רק תפאורה. בינונית, חלשה לעומת יונייטד, ולא ממש מזיקה. ממש, האחות הקטנה. אולי מהסיבה הזאת אוהדי יונייטד תמיד ראו בליברפול כיריבה השנואה ללא מתחרות. היוצרות די התהפכו עם השנים, ומה שמסמל את תחילת התהליך הוא בהחלט ציטוט אגדי מפיו של סר אלכס פרגוסון:
“השכן עשה קצת רעש, אז הגברנו את הווליום”. השכן המשיך להרעיש עוד יותר ובזמן הזה הרמקולים של יונייטד נשרפו. אמנם המשפט נאמר בהקשר אחר כשהשדים האדומים מנצחים בדרבי, אך כאן החלה תפנית בעלילה.

החבר’ס מאבו דאבי השתלטו על התכולים ופרגי כבר ממזמן נח על הכורסא בביתו.

מאז, מאזן הכוחות בעיר השתנה, סיטי החלה להוות איום רציני בפרמייר ליג כשהיא מניפה שתי צלחות אליפות והשנה לא רק שהיא בדרך לעוד זכייה במסגרת הליגה, אלא היא מסומנת כאחת מהפייבוריטיות לזכיה באלופות. כרגע, הקבוצה של פפ היא בהחלט מכונה משומנת שהכל הולך לה. סיטי מחזיקה ברצף מטורף של 13 ניצחונות בליגה, כולל כמה שערי הכרעה על הבאזר מרגליו של ראחים סטרלינג.

מנגד, יונייטד כבר כמה שנים מחפשת את עצמה, כשרק השנה היא חזרה למאבק האליפות בעזרת חיזוק משמעותי בדמותם של רומלו לוקאקו ונמניה מאטיץ’. ועדיין היא סגנית שמשחקת כדורגל נסוג והגנתי לפי גישתו של הפורטוגלי, כשאוהדי יונייטד לא בדיוק מרוצים מהדרך שבה הם זוכים בנקודות, ואם להיות כנים הטענות הללו לא ממש מופרכות בלשון המעטה. סיטי אמנם צוברת נקודות בקצב מטורף אך גם יונייטד איבדה נקודות מיותרת נגד יריבות חלשות ממנה.

כל העובדות הללו מצביעות על המצב בטבלה, אך ממש לא מעידות על מה שנקבל מחר. הרבה יטענו שסיטי פייבוריטית, אך אני מאמין שדווקא במשחק כזה הפערים מצטמצמים.
יש כמה דיווחים על דחיית המשחק מחשש לשלג כבד, אך אנחנו נקווה לראות את המשחק לו חיכינו זמן רב, דרבי שהוא גם משחק עונה, אין ציפייה גדולה מאשר למשחק כזה. שלג או לא, תמיד חם כשיונייטד וסיטי נפגשות, בטח כשפפ מתמודד מול מוריניו.

התחושה שמרחפת באוויר היא שהמפגש הזה יספר לנו יותר ממה עשוי להתרחש העונה,
אלא משחק שיספר על המגמה לשנים הבאות.
פפ מוריניו


מחזור 15 בפרמייר ליג :: מנצחים את ארסנל 3-1 באמירויות (ולנסיה, צמד ללינגארד)
(Shirlivneh) #2

אין ספק שיהיה מעניין. אותו מוריניו שיצא לאנפילד מוקדם יותר העונה והסתפק בתיקו, לא יכול להרשות לעצמו להסתפק בתוצאה זהה הפעם. יש שיאמרו שהוא חייב לנצח כי מדובר בדרבי, אך לדעתי הוא חייב לנצח נוכח הפער המשמעותי בטבלה, שהרי הוא הראה לא פעם שאין לו בעיה לשחק על תיקו גם במשחקים סופר אמוציונאליים.
אני מייחלת לתיקו רב שערים שגם יצמצם את הפער בצמרת וגם לא יגרום למוריניו לקפוץ מעל הפופיק (מעבר לכך שאני סולדת מהאישיות הסופר מוחצנת ושחצנית שלו, אני לעולם לא אסלח לו על מה שהוא עשה לקסיאס בריאל).


#3

לגבי קסיאס : העונה השלישית של מוריניו במדריד הייתה גרועה מכל הבחינות, אבל הספסול של קסיאס הייתה ההחלטה הכי טובה של מוריניו באותה עונה . קסיאס עשה כמעט הכול על מנת לפגוע מקצועית במוריניו, גם מבחינה תקשרותית ובעיקר בחדר ההלבשה . הבעיה שמוריניו קלט את זה מאוחר מדיי, לאחר שהקפטן הסכסכן עשה נזק בלתי הפיך .
וכמובו שאין צורך להרחיב על היכולת הגרועה של השוער, והעובדה שגם הקהל של מדריד שרק לו בוז .

בואו נדבר על המשחק הגדול היום : פפ דיבר כנגד סגנון המשחק הבונקריסטי של מוריניו, וככה בדיוק יונייטד צריכה לשחק היום . אסור להיגרר למשחק התקפי מול סיטי, ואני סומך על מוריניו שייתן לשחקנים את ההוראות המתאימות .

המשחק של יונייטד חייב להיות אגרסיבי . השחקנים בכחול מוכשרים מאוד, אבל גם עדינים ופציעים .

הימור שלי : 1-0 ליונייטד .


(Brave Dave) #4

הרכבים:
יונייטד:
דה חאה
יאנג-רוחו-סמולינג-ולנסיה
מאטיץ’-הררה
מרסיאל-לינגארד-ראשפורד
לוקאקו

מוריניו בהרכב מאוד התקפי. סוג של 4-2-4 (!). הוא ללא ספק בא לנצח.

סיטי:
אדרסון
דלף-אוטמנדי-קומפאני-ווקר
פרננדיניו
סילבה-דה ברויינה
סטרלינג-חסוס-סאנה

פפ בנוהל.


(Shirlivneh) #5

אני חושבת שהדרך שבה הצגת את הדברים היא מאוד מאוד חד צדדית ועושה חסד עם מוריניו. הייתי מרחיבה, אבל זה לא הזמן ולא המקום - יש לנו דרבי מעניין באנגליה ואני לא אקח ממנו את אור הזרקורים. על הנושא הזה אני מקווה שיצא לנו לדבר מתישהו, במקום אחר :wink:

לעניין הדרבי - הוא מזכיר את המחצית הראשונה של ליברפול אברטון - סיטי לוחצת, מחזיקה בכדור מרבי הזמן, אך לא ממש מייצרת מצבים מסוכנים בעוד שיונייטד מגנה עם כל השחקנים במחצית המגרש שלה. דה בריינה לא במשחק והטאצ’ שלו חסר, גם סטרלינג עדיין לא נכנס למשחק וגבריאל חסוס צריך להפסיק לחפש את הפנדל בכל פעם שהוא נכנס לרחבה. עד כה - המשחק קצבי אך נטול מצבים.


(Red_Devil #11) #6

מנצ’סטר כחולה. כבר כמה שנים שהיא כחולה. עם כל הצער שאני כותב את זה, אבל זה המצב.
זה אחד ההפסדים הכואבים שלי בתור אוהד יונייטד, אפילו יותר כואב מה6-1, זה הפסד ששם חותמת ענקית שזו פשוט התקופה שלהם.
אז כסף או קטארים שבלעדיהם הם סתם היו מנסים לגנוב אצלנו תיקו ולהפריע לנו לזכות זה כבר לא האישיו כי זה הכדורגל המודרני.
ועם כל הכבוד לכולם, עד שמנצ’סטר יונייטד לא תבין שזה המצב היא תישאר מאחור ותהפוך לליברפול 2.

בשום שלב לא היינו באמת במשחק. אמנם אם לינגארד מספיק לדחוף את הרגל בזמן ולעשות 1-2 לנו (משקר ביותר) לא יודע איך זה נגמר. אבל גם להתלות בעובדה ששני השערים שלהם הגיעו ממצבים נייחים זו גניבת דעת ובריחה מהמציאות. הם שלטו בכל המגרש, זה היה נראה כאילו הם משחקים עם 3 או 4 שחקנים יותר מאיתנו. כל שחקן שלנו לא היה יכול להיות עם הכדור יותר מ2-3 שניות אחרת היו מקיפים אותה לפחות שלושה כחולים. מנגד, אצלנו? מרחקים עצומים בין השלישייה הקדמית. התאבדות לשלוח את מאטיץ’ כמעט לבד למרכז. הררה שחקן נשמה ושחקן סגל טוב. מכאן ועד להחזיק קישור מול שלישיית תותחים מנגד, הדרך ארוכה ובלתי אפשרית עבורו שחקן באיכותו.

מבחינת איכות השחקנים אני לא חושב שהפער בינינו אליהם כל כך עצום כמו שהוא מתבטא באמת במגרש. למה סאנה במשחק כזה נראה כל כך טוב ולעומתו מרסיאל מאבד כל כך הרבה? כיוון שלסאנה, בפעמים שאין אפשרות ללכת אחד על אחד יש לפחות 2 אופציות מסירה, לעומתו לצרפתי כמובן שאין אפילו אופציה אחת מה שמחייב אותו ללכת לבד נגד שלושה.

אני מרשה לעצמי לשער ששיטת המשחק של מוריניו בדרבי הייתה, לעבור 65-70 דק’ מאופסות ואז לנסות אולי לגנוב שער ניצחון. יכול מאוד להיות שזה היה עובד, כי גם סיטי הייתה קצת שייקית בהתחלה ולא תקפה בחמת זעם כדי להבקיע אלא יותר ניסתה פעולות אישיות. הגול קצת שינה את התוכניות אך מהר מאוד טעות שלהם החזירה אותנו לאיזון. גם השער השני לא מחייב את המציאות ולוקאקו במופע האימים הערב, עולה ברכות לקרן הראשונה שהובילה לשער, ומרחיק כדור איום ונורא בשער השני הוא הגיבור הטראגי בסופו של דבר גם עם החמצה נוראית.
לא ניסינו לנצח את המשחק הזה מהרגע הראשון. היה נראה יחסית שנוח לשתי הקבוצות עם התיקו ולא סתם השערים הגיעו מטעויות. גם פפ ידע שמשחק כזה עדיף לא להפסיד ובחר להרוג את המשחק מאשר לנסות לכבוש עוד שערים מה שכמעט עלה לו בשיוויון של הבלגי חסר המזל.
יש מאמנים שמעדיפים לא להוריד חלוץ לתוך הרחבה שלו כי לפעמים זה מסוכן כי אין את הניסיון של שחקן אחורי בהרחקת הכדור. מול ארסנל אם לא דה חאה זה היה עולה בשער עצמי, היום זה עלה בשני שערים. אבל כל עוד זה מוריניו, אין סיכוי שזה ישתנה.

מה המשך העונה שלנו? הניסיון לשמור על הצמרת ולהבטיח מקום בליגת האלופות. את תמיכתי במוריניו איבדתי באנפילד במשחק כל כך מבזה שאני לא זוכר מהקבוצה הזאת. קידוש התיקו. אין שום בעיה לצאת למשחק חוץ כשבסופו של דבר תיקו היא תוצאה טובה. אבל אפילו לא להכין את הקבוצה כדי לנסות להבקיע? ומה שקרה בברידג’ זו ההוכחה החותכת לך.
הבעיה העיקרית היא שבשוק המאמנים העולמי היום קשה לראות מישהו ראוי להגיע אלינו ולא עולה לי אף שם.

אז זו התקופה שלהם. קורה, זה הכדורגל. כשאנחנו היינו שם למעלה, לא ראינו אף אחד בעיניים. כשברצלונה הייתה שם גם הם ידעו שזה לא יימשך לנצח. אז גם סיטי תהיה שם העונה ובעונות הקרובות. כנראה שמגיע להם וזה לא מקרי.
אנחנו נצטרך להסתכל טוב טוב על עצמנו ולראות איך אנחנו חוזרים לקדמת הבמה ולא ממשיכים בנסיגה אחורה. אמנם רגע הצליחו להאט קצת את הנסיגה, אבל היא עדיין מתמשכת.

אסכם במילותיו של סר אלכס אחרי החץ בלב ששם לנו אגוארו מול ק.פ.ר.
“Manchester United will rise again”.


(Michaelpiano) #7

ברור שסיטי כרגע הקבוצה הטובה באנגליה, אבל האמת היא שאתה מגזים ובגדול. ליברפול 2 זה רחוק מאד - יונייטד בפועל העונה הקבוצה השניה בטיבה באנגליה, גם מבחינת סגל וגם מבחינת יכולת. הפער העצום הוא תוצאה של פציעות וחוסר מזל, ביחד כמובן עם הרבה מזל של סיטי (מזל של אלופים). מוריניו הוא מאמן מצוין, ולכל מאמן מצוין יש עכב אכילס, ושל מוריניו זה פפ. למעשה, היום, הרבה מאמנים יודעים להתמודד עם השיטה של פפ בצורה זו או אחרת - אני מוכן להמר שגם באיירן, גם ריאל וגם ברצלונה יראו הרבה יותר טוב נגד סיטי - לעומת זאת אני גם בטוח שיונייטד תיראה הרבה יותר טובה נגד כל אחת מהן.

מוריניו ופפ במץ׳ אפ זה יתרון עצום לפפ ואפשר לדבר הרבה על למה. אני חושב אולי שבאיזשהו מובן מוריניו פשוט מיושן מדי - ובכדורגל הישן לפפ היה קל מאד. פפ אחראי לכדורגל החדש בהרבה מאד מובנים. הוא לא יודה בזה, אבל המחצית הראשונה הייתה ממש עלובה מבחינה טקטית. במחצית השניה הוא עלה נכון, אבל קיבל שוב בומבה לפנים בדמות החילוף של פפ - זה היה נוק אאוט טקטי.

אני לא רואה איפה המקום לפסימיות הזו - לפני עיני אני רואה קבוצה מוריניואית טיפוסית ועם סגל יוצא מן הכלל, ולא אתפלא אם הם יגיעו רחוק באלופות ואולי אפילו יזכו.


(Dnlshrem) #8

בהמשך לדבריך, רק רציתי להזכיר את נקודת המפגש הראשונה של השניים. כי, למה לא?

ולמשחק: לוקאקו היה פשוט על הפנים. מהמספרים שלו:
16 מסירות (הכי מעט במגרש. מרכוס רוחו שיצא במחצית מסר יותר - 18)
27 נגיעות בכדור (הכי מעט במגרש)
5 איבודים (הכי הרבה במגרש מלבד סטרלינג - 11)
ציון - 5.6 (הכי מעט במגרש)

נתונים: WhoScored


(sh4rky) #9

יש עוד נתון ללוקאקו - בישולים עצמיים: 1.

משחק גרוע שלו, אבל גם כאלו יש. עם הרעב שלו הוא ילמד מזה להמשך.


(maor77) #10

Red devil
בפוסט שלך יש המון פאניקה. הדיון על מצבה של יונייטד לאחר ההפסד לסיטי נמשך בין האופטימיים והפסימיים

ראשית, יונייטד לא הולכת אחורה, היא הולכת קדימה. אנחנו מקום שני בזכות. סיטי קבוצה טובה יותר ואין מה לעשות עם זה, זה לא גורע מהשיפור העצום שלנו מעונה קודמת. בוא לא נשכח שסיימנו במקום 6, שיחקנו כולה בליגה האירופית העונה, ועשינו קפיצת מדרגה. אם נסיים במקום שני אני אהיה מרוצה.

בקשר למשחק - בלי פוגבה שחקן הקישור הטוב ביותר שלנו, בלי ביילי שחקן ההגנה הכי טוב שלנו ובלי פלאייני שעשה שיפור מטורף במשחק שלו, וברוב המשחקים ששיחק היה מהטובים במגרש, אין לנו הרבה מה להציע, בטח אם נוסיף לזה את הירידה הדרסטית ביכולת של לוקאקו ואת האופי המוזר שפיתח הררה.

בלי פוגבה, כל החלק הקידמי שלנו מנותק מהקבוצה ואז מעיפים כדורים בלי כתובת. אני לא אומר שעם כל הסגל היה זמין היינו מנצחים, אני מרשה לעצמי להאמין שעם כל הסגל זמין היינו יוזמים יותר ותוקפים בצורה טובה יותר. פוגבה מעיר את לוקאקו, ראשפורד ומרסיאל, ובלעדיו כולם נראים פחות טוב.

אנחנו רחוקים מספר רכישות - מיקיטריאן מאכזב בענק ומבחינתי הוא נכשל פה ויכול לחפש לעצמו קבוצה חדשה. אנחנו חייבים שחקן יצירתי נוסף בחלק הקידמי שיוכל לשחק עם פוגבה. אנחנו צריכים מגן ימני שיודע לתמוך בהתקפה ולהוריד את העומס מולנסיה, אנחנו צריכים להכניס את שואו לעניינים או לרכוש מגן שמאלי נוסף. קשר ימני איכותי חייב להגיע, כי אנחנו זקוקים ליכולת התקפית כמו שיש לנו מצד שמאל עם מרסיאל וראשפורד. בתקופות חשוכות של לוקאקו, מרסיאל חייב לשחק חלוץ - הפיניש שלו מול השער זה משהו שאין להרבה שחקנים.

אנחנו בסדר גמור, ואנחנו נסגור את הפער הלא מאוד גדול הזה.


#11

אמרתי את זה גם לאחר המשחק באנפילד - זה לא שמוריניו לא רוצה לשחק כדורגל, אלא שהוא פשוט לא מאמין בעצמו ובכדורגל של הקבוצה שלו, שהם מסוגלים לכך - והוא צודק.

הוא צודק, כי יונייטד שלו לא מאומנת מספיק טוב בכל הנוגע להנעת כדור, לשליטה בקצב של המשחק, ליציאה מהגנה להתקפה.

40 הדקות הראשונות של המשחק היו מבישות. לא הצלחנו לצאת מהחצי שלנו, לא ניסינו אפילו להתמסר, וכל כדור שזכינו בו הועף ישר, בדרך כלל אלה היו רוחו ויאנג שהעדיפו להעיף מאשר לנסות ולהתמסר.

וכך גם היה באמירויות, אלא ששם אלילת המזל ודה חאה היו לצידנו. גם שם, היו רגעים שלא הצלחנו לצאת מהרחבה.

מדברים הרבה על סגל השחקנים של סיטי. האם הוא טוב משלנו כדי פער 11 נקודות? האם הוא טוב משלנו כדי חוסר האונים שלנו במחצית הראשונה?
או שמא מדובר בקבוצה מאומנת יותר?

אני מוכן להשוות הרכבים כדי להראות שסגל השחקנים של סיטי, אמנם טוב משלנו, אבל מה שיותר משפיע זה שהוא מאומן טוב בהרבה ולכן סיטי נראית כך ואנחנו נראים אחרת. או, לפחות, מוכן להשוות את ההרכבים אתמול:
דה חאה עולה על אדרסון; ווקר תוקף טוב מולנסיה אך מגן הרבה פחות טוב; את יאנג אני לוקח על דלף השייקי בכל יום; הבלמים של סיטי, כולם, ללא יוצא מן הכלל, חלשים. בייחוד אוטמנדי ששווה שתי טעויות של חוסר ריכוז בכל משחק; הקישור של סיטי עולה על שלנו, אין בכך ספק;
התקפה: אני טוען שמרסיאל ורשאפורד לא פחות טובים מסאנה וסטרלינג. האחרונים מקבלים את כל האפשרויות לשחק כדורגל התקפי ולכן הם נראים כל-כך טוב.
חלוץ? לא יודע מי עדיף - ז׳סוס או לוקאקו, אבל מה שבטוח זה שב-75 מיליון ניתן להביא חלוץ טוב יותר מז׳סוס.

אני שונא לשחק נגד פפ. הוא גורם לך להרגיש קטן, מוגבל ומיושן. הוא גרם לי להרגיש כך בגמרים של 09 ו-11. הוא גרם לי להרגיש כך בהפסד הביתי בעונה שעברה. והוא גרם לי להרגיש כך אתמול - כאילו הרצף המדהים של משחקים ללא הפסדים בבית, היה אמור להיקטע דווקא נגדם, כאילו אומר ״אחלה רצף, אבל הוא נוצר כי לא פגשתם אותנו״. כואב אבל נכון.


(Sir Ryan) #12

מעבר לכול המילים שנכתבו כאן אני רוצה להגיד שיותר עצוב מאיך שיונייטד נראתה אתמול הרבה יותר מדכא אותי שאתמול יונייטד נתקלה בסיטי מאוד נאיבית שרעדו לשחקנים שלה הביצים מגודל המעמד.
דה ברוינה במשחק מאוד חלש שלא הורגש, לירוי סנה שרק חירב, סטרלינג לא הראה קמצוץ מהיכולת המדהימה שלו העונה,סילבה במשחק בינוני לחלוטין שלא לדבר על ההגנה שלהם שעשו שטויות על ימין ועל שמאל.

יונייטד עם פוגבה ועם קצת תעוזה מצד מוריניו לבוא ואשכרה לשחק כדורגל הייתה יכולה לנצח גם בלי לנסות “לגנוב” אבל מוריניו במקום לנצל את המתנה שקומפני נתן לו לחזור למשחק הזה משום מקום פשוט חזר לסורו וחבל.

אפשר לציין לטובה את אנדר הררה שנתן משחק ענק בהיעדרו של פוגבה ועד עכשיו אני לא רואה מישהו בקבוצה הזאת נותן לו את הכבוד הראוי לו ונותנים לו חוזה חדש כמו שמגיע לו.

פוגבה היה יותר מחסר ליונייטד אתמול, הוא הבדל בין קישור שולט במרכז לבין בור בין חוליית ההתקפה להגנה, הוא השחקן היחידי בסגל מלבד מרסיאל שיכול לעשות גול מכלום, כול משחק שיונייטד משחקת בלעדיו מוכיח לי שה100 מיליון ששולמו עליו היו שוד לאור יום.

דרך אגב אני לא הייתי ממהר לפטר את מוריניו ראשית כי כרגע לא באמת קיימת אופציה ריאלית טובה ממנו ועם כמה שאפשר להיגעל מהשיטה שלו, ייאמר לזכותו שמאז שהוא ביונייטד הקבוצה נמצאת במגמת שיפור תמדית, ושנית אני מעדיף לראות יציבות בקבוצה ולתת לו באמת הצ’אנס להראות שהוא יכול לבנות פה שושלת לטווח הארוך.


(maor77) #13

מוריניו מאמן נהדר ואני שמח לראות אותו פה. בחצי הראשון של העונה סיטי בקלות הקבוצה הכי טובה שהייתה באנגליה אבל עונה, כידוע, משחקים עונה שלמה, סיטי תעצר כי היא ממש לא הוואו שעושים ממנה. אנחנו חייבים להמשיך כאילו כלום לא קרה ולבחון את העונה שלנו ביחס לקודמת. עשינו קפיצה משמעותית מהעונה הקודמת, כל עוד נמשיך במגמת השיפור הזאת אני אשמח שמוריניו ישאר, אני מצפה מאוד לחיזוקים, אלו שיגיעו בינואר ואלו שיגיעו בקיץ הבא. עד כה הרכישות של מוריניו מתפקדות לא רע פרט למיקיטריאן הבאמת חלש.

אנחנו בידיים טובות, היכולת של סיטי והעמידות שלה לא מרשימים אותי יותר מידי. התקשורת כמו בכל תחום ממליכה מלכים בקלות מגוחכת. 14 נצחונות בליגה האנגלית וכבר הפכו אותה לברצלונה של 09, כדי להיות רבע מאותה קבוצה יש להם דרך ארוכה של כמה שנות דומיננטיות. אני אחכה לפחות עד סוף העונה הנוכחית עם המחמאות לפפ, אותי מעניין לראות אותו מתרומם מהמשבר הראשון שמחכה לו מעבר לפינה. בקטע הזה אני סומך על מוריניו.


(Michaelpiano) #14

זו גם לא האמת, אפילו שכביכול יש צדק בדברייך. אבל אם נסתכל על המחצית הראשונה, אי אפשר להגיד של סיטי רעדו הרגליים, להיפך, היא הייתה כל כך חד צדדית, ורק במזל זה לא נגמר בהפרש גדול יותר לטובת סיטי. מי שהיה חלש היה ז׳סוס, ואכן בסיומת לא דה ברוינה ולא סנה ולא סטרלינג הבריקו. אבל מה עם השליטה המוחלטת של הקישור, האם לדה ברוינה לא היה חלק בזה? זה מגוחך לטעון שרכשו לו הרגליים!

לדעתי, אחרי הגול הלא מחויב במציאות של יונייטד בסוף המחצית, סיטי פחדה שזה יקרה לה שוב במחצית השניה, וזה אכן היה עניין פסיכולוגי שגם גרם להחמצות מסמרות שיער שהיו אמורות להגמר ב3-1 ומשם כמובן הדרך לניצחון משכנע היא קצרה.

למעשה אני בטוח שמוריניו לא חשב שבמחצית הראשונה יונייטד תראה כל כך גרוע, וזה המון בזכות היכולת של סיטי ושל דה ברוינה. בצורה שבה המשחק התפתח, אפשר להבין את ההתרגשות המסוימת של ההתקפה של סיטי בסיומת. מה גם שהם עדיין שחקנים צעירים עם יחסית מעט נסיון במעמדים הגבוהים ביותר - דבר שהם יפתחו בעתיד אני סבור.

מעבר לזה שפאק, זה משחק חוץ אצל קבוצה ממש חזקה ומאד מסוכנת, גם שחקנים ממש ממש מצוינים שמסוגלים בכל רגע לאיים עליך. אי אפשר לבקר את סיטי על המשחק שלה אתמול - זה היה פשוט משחק ממש מצוין!


#15

אלעד, הסגל של סיטי ה-ר-ב-ה יותר טוב משל יונייטד או כל מועדון אנגלי . למעשה, חוץ מפסז אין מועדון עם תקציב שחקנים וסגל כל כך עמוק ואיכותי כמו שיש לסיטי .
אגוארו כמחליף לחלוץ הברזילאי זה לוקסוס שאין ליונייטד .
המגנים של סיטי פי כמה יותר טובים ומוכשרים משל יונייטד : אשלי יאנג וולנסיה הם לא מגנים טבעיים .
סה"כ פער הנקודות בהחלט הגיוני ביחס להבדלים בין הקבוצות על הנייר, וכמובן שגם בפועל .

בעונה הבאה מאטה ומחטיריאן חייבים לעוף על טיל, ובמקומם להביא קשר התקפי מהיר, זריז וברמה גבוהה . רק לא ספרדי…

לגבי המשחק אתמול: סה"כ משחק סביר של היונייטד . אני ממש לא חושב שהמשחק היה מזעזע או חלש .
לשחק התקפי מול סיטי זה בגדר התאבדות . הסגל של יונייטד לא יכול להתחרות הכישרון העצום של סיטי, ולכן אפשר להבין את סגנון המשחק של מוריניו .


(maor77) #16

תוסיף שלשחק התקפי עם קבוצה שלא עושה את זה מספיק באופן כללי ובמיוחד בלי השחקן היחיד שלה שיודע להפעיל את ההתקפה ותקבל משהו זוועתי.

דברים עוד ישתנו אצלנו גם תחת מוריניו.


#17

מה כל-כך מוכשר בדלף? קשר אחורי אנגלי בינוני?
או שהוא נראה טוב יותר תחת מוריניו?

סאנה וסטרלינג בכנפיים? זכור לך מה אמרו על האנגלי עד העונה? עד שפפ הפך אותו לשחקן.
שלא לדבר על הבלמים והשוער של יונייטד שטובים בהרבה משל סיטי.

עכשיו כבר קשה למצוא פגמים בסגל של סיטי, כי מאמן אותם פפ שגורם להם להיראות מעולה.