ליגת האלופות חוזרת :: 3-0 ביתי חלק על אפועל ניקוסיה (רונאלדו 2X, ראמוס במספרת)

ריאל-מדריד

(Raulito-7) #1

המלכה חוזרת

רק שריקת הפתיחה של ליגת האלופות תציל אותנו מהשביזות של הליגה. דור רומנו מתרגש לקראת שובה של הצ’מפיונס וכמיטב המסורת הוא מציג את משנתו - גם אחרי שלוש זכיותב ארבע שנים הוא לא יודע שובע. עונה חדשה, אבל המטרה האל-מותית: לזכות בעוד גביע אירופה.

שריקת הסיום בגמר בקארדיף. לוח התוצאות מראה את מה שלא נשכח זמן רב: ריאל מדריד - 4, יובנטוס - 1. כריסטיאנו, גיבור הערב, שכבר השיג הכל בכדורגל - נשכב על הדשא. זהו-זה, המירוץ הסתיים, העונה מדהימה הסתיימה. אפשר לשחרר אנחת רווחה. לשחרר חיוך ולעכל: לא היה כדבר הזה. החגיגות שהתחילו למעשה כבר בדקה ה-64 עם יתרון ה-3:1 - הפכו לרישמיות. שחקני הספסל רצו מהר כפי שלא רצו מעולם. פפה מיהר להוציא את הגו-פרוו ולתעד את רגעיו האחרונים בריאל מדריד. גם חאמס שלא נכלל בסגל, ויתכן שאז התגלמה בליבו ההחלטה לעזוב, ו מוראטה, ששותף רק לפירורים - לא היו יכולים להוריד את החיוך מהפנים. וכך גם אנחנו האוהדים שתשו כוחותינו מעונה ארוכה ויוצאת דופן, אבל אנחנו לא רוצים שזה ייגמר. האוורסט של הכדורגל. איך אומר השיר של משינה? ‘נגעה בשמיים’.

זו לא קלישאה: ריאל מדריד עשתה היסטוריה. היא הקבוצה הראשונה ששומרת על גביע אירופה במתכונת הנוכחית שלה. זהו-זה, ‘הקללה’ או ‘השיא’, תבחרו אתם - נשברו. וכמה סימלי שהקבוצה שחרטה על סמלה את גביע אירופה איי-שם בשנות ה-50 - תעשה זאת. אפשר לומר שפלורנטינו פרס,שספג עלבונות לא פעם - באמת הגשים את חזונו. הוא סימן V על הדסימה, האובססיה - גביע אירופה העשירי ב-2014| וזכה בתואר שוב כעבור שנתיים| ובגמר הזה, נגד יובה, ראה את ריאל מדריד נותנת מהלומה ומשחקת כמו בשנות ה-50. וזו בדיוק הנקודה.

ריאל מדריד חזרה להיות הקבוצה שגדלתי עליה. ראול ורדונדו מפרקים את מנצ’סטר יונייטד באולד-טראפורד. זו ששולטת באירופה, כמו הקבוצה של ראול, שלמרות שתמיד היה משחק באותה המוטיבצייה ולא חשוב אם זה משחק גביע זניח או חצי גמר הצ’מפיונס נגד באיירן - גילה בראיון כנה לאופ"א - “תמיד הרגשתי משהו מיוחד בימי שלישי ורביעי עם ההמנון המצמרר ברקע”. הקבוצה שזכתה שלוש פעמים בליגת האלופות בין 1998 ועד 2002. לא פחות מ-12 שנה, תקופה שנראית כמו נצח - חיכינו לגביע אירופה העשירי. כשטסתי למדריד בספטמבר 2013 והצטלמתי במוזיאון - היו רק 9 גביעי אירופה. בדצמבר אני מגיע שוב, הפעם לקלאסיקו(שנה שעברה הייתי בחצי הגמר נגד אתלטיקו), ויש כמה צעצועים חדשים בארון.

אז נכון שהייתה האליפות המרגשת והמדהימה של קאפלו; וגם עוד אליפות ופאסיו מרגש של בארסה בעונת השוסטר; וראול שבר את השיא של די-סטפאנו(פברואר 2009); והקיץ המטורף של רבע מיליארד היורו, הגלאקטיקוס Vol.2, בהובלת כריסטיאנו; וגם אליפות מאה הנקודות ו-121 שערים בעונת מוריניו, אולי האליפות הגדולה בהיסטוריה של הליגה. אבל התחושה היא שהכל ליד, אף-פעם לא באמצע, אף-פעם לא קרוב מספיק, עם כל הכבוד לחצי הגמר.

אני נזכר בעונות האומללות האלה של קללת שמינית הגמר, שריאל מדריד איבדה את ההילה והקסם שלה והייתה סתם עוד קבוצה. זהו-זה, הימים האלה תמו. וזה הזמן לעצור הכל ולראות מה היה לנו: בעיקר שלוש זכיות בארבע עונות - יותר מכל גביעי אירופה שיש ליובה, ובדיוק כמו שיש למנצ’סטר יונייטד; שבעה חצאי גמר רצופים - הישג שיא מאז שנות ה-50; לעבור שוב על התוצאות והזכרונות.

בארבע השנים האלה חווינו הכל. משערים דרמטיים ובלתי-נשכחים כמו ראמוס בליסבון, ודו-קרב הפנדלים העוצר נשימה בגמר נגד אתלטיקו בגמר שלא-נגמר, דרך רמונטדות כמו זו נגד וולפסבורג; רגעים מלחיצים כמו בגומלין נגד דורטמונד ב-2014, כמעט הדחה ביתית נגד שאלקה ב-2015, רגעים מעוררי איימה כמו נגד נאפולי או באיירן העונה; וגם רגעי קסם, התעלות יוצאת דופן של שחקן אחד - כריסטיאנו, בכל שלב שתרצו; בנזמה עושה ‘בוטראגיניו’ על הקו בקאלדרון; ראמוס והצמד במינכן; ואפילו השער של בייל נגד לגיה השנה או הבומבה של קאסמירו. וכמובן משחקים מדהימים כמו הרביעייה נגד באיירן בגומלין בדסימה או הניצחון בגמר על יובה.

מתוך עשרת משחקי הצ’מפיונס הגדולים ביותר של ריאל מדריד שבחרנו - הקבוצה הנוכחית, זו של ראמוס-מודריץ’-כריסטיאנו - תופסת מקום של כבוד עם ארבעה. ריאל מדריד הדיחה את באיירן פעמיים במפגשים כפולים עם דאבל| היא היחידה שהצליחה להדיח בנוק-אאוט את אתלטיקו בצ’מפיונס בעידן סימאונה| יש לה 3 מ-3 בגמר כשבשניים מהם היא כובשת רביעייה| שלב בתים עם מאה אחוזי הצלחה ב-2015| 41 שערים בדסימה, ממוצע של שלושה במשחק| שישיות בתורכיה נגד פנר ובגרמניה נגד שאלקה, וריאל מדריד שיפרה את המאזן שלה על אדמת גרמניה, וגם גבתה את החוב באנפילד נגד ליברפול. היא סיימה שלוש מארבע העונות האלה עם הפסד בודד ובסה"כ ב-51 משחקים היא השיגה 38 נצ’, 7 תוצאות תיקו ו-6 הפסדים. כריסטיאנו כבש 55 שערים באותו פרק הזמן - מספרים ששחקנים לא עושים בקרירה שלמה. ראמוס כבש בשני גמרים ויש לו צמדים בשמינית וחצי הגמר.

זו אחת הקבוצות הגדולות ביותר של הכדורגל העולמי, בטח בעידן הנוכחי. עם מקום של כבוד ליד בארסה של פפ, כשריאל מדריד אמנם לא זכתה בהכל אבל זכתה ביותר גביעי אירופה באותו פרק זמן. וגם בראייה היסטורית, סגל עמוק שלא היה כמותו. אבל עכשיו, עם פתיחת עונת 2017/18 - הכל נשכח. והרעב, הטירוף והתשוקה לא יודעים גבול:

‘Esta nueva temporada, pero el micmo objetivo - ganar otro copa de europa. Hasta el final - Vamos Real’ - את המשפט הזה כתבתי בשנה שערה ב-13 בספטמבר ערב פתיחת שלב הבתים, על רקע תמונה שלי מצטלם עם הלוגו מספטיבל הגמר בליסבון(2014), כי כמה אפשר כבר להשתמש בתמונה ההיא עם הגביע(והיה חשש מנאחס). כן, ניסיתי את כוחי עם הספרדית הבינונית שלי: זו עונה חזקה אבל המטרה הנצחית - לזכות בעוד גביע אירופה. עד הסוף - האללה מדריד’.

זה כבר נהיה עניין שבשגרה. הטור הקבוע לפני פתיחת ליגת האלופות, וחשוב מכך - לפני משחקי הגמר: ‘רק תביאו ת’צפמיונס’| הגביע החשוב מכל| ‘האובססיה לצ’מפיונס’| (לפני הגמר בליסבון| לפני סאן-סירו| לפני קארדיף). הלוואי והמסורת הזו תימשך. גם אם המילים ‘ליגת האלופות’, ‘ריאל מדריד’, ‘הגביע עם האזניים הגדולות’, ‘התואר החשוב מכל’ וגם השמות של ראול, כריסטיאנו, פושקאש ודי-סטפאנו - חוזרים שוב ושוב. וגם הסיפור על היירו ומתחם האימונים לפני הגמר ב-1998. בפרומו המטורף שהעלו ביוטיוב לקראת הגמר נגד יובה, בקול עדין ומרגש של הבחורה בוידאו - היא אומרת בספרדית בדיוק את הדבר הנכון. השילוב המושלם בין תמונה, טקסט וסיטואציה:

כריסיאנו מניף את הידיים ושואג אחרי השריקה בדסימה, ומרסלו עם דמעות בעיניים מנשק את הסמל. זה הפתיח, ולאחר-מכן זווית נפלאה של הברנבאו. ‘זוכרים אותנו? אנחנו חוזרים. אנחנו לא צריכים הצגה. כי אנחנו ריאל מדריד. 11 גיבורים, הקבוצה הטובה ביותר בטורניר הזה(מאז ומעולם). אנחנו לא מדברים על החלומות שלנו. אנחנו מעדיפים להשיג אותם’.

והנה, עכשיו, עונה חדשה, וזו בדיוק אותה המטרה. אף קבוצה לא זכתה פעמיים במפעל, והנה באה ריאל מדריד ועשתה את זה. כמו שאמר פרס אחרי הדסימה - “הקהל מאושר אבל אנחנו לא נחים לרגע. נחגוג והיום ומחר הם כבר ירצו את הגביע ה-11, 12, וה-13”. אז ה-11 וגם ה-12 כבר בידינו, אבל כמו שראמוס אמר - נרכוש ארון תארים חדש ונפנה מקום לעוד גביע. כי אנחנו ריאל מדריד והשמיים הם הגבול. הסגל נחלש, פתיחת העונה בליגה רעה מאוד, אבל נו, יאללה, כריסטיאנו חוזר בטירוף, זה הברנבאו, המסורת, ההמנון המצמרר. ובשלבים המאוחרים, לא הצחוק של שלב הבתים - רבע הגמר נגד באיירן, חצי הגמר נגד אתלטיקו - אף-אחד לא יוכל להמר בקלות כזו נגד ריאל מדריד. ריאל מדריד היא נצחית. אנחנו רוצים עוד גביע אירופה, שלישי ברציפות, בבקשה.


(dkaro) #2

(Raul Gonzalez Blanco) #3

פריוויו נהדר דור!

הסגל המלא למשחק:

נאבאס, קאסייה, לוקה.
מרסלו, ראמוס, נאצ׳ו, תיאו, קרבחאל, ואראן.
קאסמירו, סבאיוס, קובאצ׳ץי׳, מודריץ׳, איסקו, קרוס, ואסקז.
מאיוראל, בייל, כריסטיאנו.

ואייחו, אשרף, יורנטה, אסנסיו ובנזמה מחוץ לסגל, כאשר גם לוקה ינופה לקראת המשחק.

ליגת האלופות חוזרת וזה תמיד מרגש, במיוחד אחרי הקמפיין המטורף של שנה שעברה שנגמר בסטייל בקרדיף אנחנו רוצים עוד. קצת לא נורמלי לחשוב על גביע שלישי ברציפות אבל כרגע אני חושב שצריך להתרכז בשלב הבתים הלא פשוט בכלל.

אנחנו לא נראים טוב וזה יכול להיות אחלה של משחק לצבור קצת ביטחון. כריסטיאנו חוזר וזאת הבמה שהוא הכי אוהב (הרשית ב-5 משחקי הפתיחה האחרונים בצ׳מפיונס), מול יריבה נוחה - אין תירוצים. צריך לתת שואו בברנבאו אחרי 2 משחקים מגעילים. מאמין שנראה את שלישיית הקשרים הרגילה באמצע עם איסקו בייל וכריס למעלה. מקווה ומאמין שיהיה בסדר, צריך משהו שיפתח לנו את התיאבון.


(Raulito-7) #4

הפריויו המלא לקראת המשחק| הטור שלי על תחילת הצ’מפיונס

חשבתי שאני אגיע עם יותר מצב-רוח לקראת משחק פתיחת הצ’מפיונס, הטור שכתבתי הצליח לדרבן אותי בדיוק לכמה שעות. בכל-מקרה, הספירה לאחור מתחילה, 13 משחקים מגביע שלישי ברציפות - כן, זה נשמע פלצני. מבחינתי אין שאלה היום, חייבים לנצח ולשחרר אוויר, להחזיר את הביטחון. ההיסטוריה, הברנבאו, ההמנון המצמרר, כריסטיאנו רונאלדו שיכול לתת גול בניגוד לחברים המוגבלים שלו בהתקפה, והוא בא מה-זה רעב ואנחנו גם סוחבים עצבים. אבל שער מהיר הוא בגדר חובה. אני קצת לא שקט לגבי המערך. מצד אחד אם אנחנו רוצים תפוקה מבורחה מאיורל, לדעתי המשחק היום הוא הזדמנות. מצד שני הוא עלול ‘לדרוך’ על כריסטיאנו ובטח על בייל שעבורו זו הזדמנות פז לחזור להיות שחקן כדורגל. מי שמאוד מאכזב אותי הוא קרבחאל עם פתיחת עונה קטסטרופלית. לא חד בהתקפה בפס האחרון ומאוד הססן. אני מניח שנראה את ה-4-4-2 הרגיל ולא הייתי מאוכזב אם קובא יחליף את קרוס למשל. חייבים לנצח, האללה מדריד.


(royb) #5

אסנסיו מחוץ לסגל מסיבה מקצועית או שאני מפספס משהו?

הרכב: נבאס; קרבחל, ראמוס, נאצ’ו, מרסלו; קאסמירו, קובאציץ’, מודריץ’, איסקו; בייל, רונאלדו.

ספסל: קאסייה, וראן, קרוס, תיאו, ואסקס, מאיורל, סבאיוס.


(Yoninori) #6

נפצע בגילוח.

הרכב מעולה! קובא ואיסקו בקישור, איזה כיף. מצפה לערב מהנה.


#7

עצוב מה שניהיה מבייל. נכון שבישל, אבל זה נגד פאקינג ניקוסיה ואם אפילו נגד קבוצה כזאת הוא לא מסוגל להבקיע והדבר היחיד שהוא עושה זה למסור לרוחב ואחורה, לא מבין מה ריאל מדריד צריכה אותו.

שכל הפצועים יחזרו הוא חייב לרדת לספסל ושהעונה תסתיים הוא צריך לעוף, רצויי לארסנל.

עדיף היה לכם להשאיר את אוזיל ולא להתקע עם השחקן הבאמת גולם הזה.


(Santi Yago) #8

הקבוצה רחוקה מלשכנע. תוצאה נחמדה אבל לא הרבה מעבר לזה.

מודריץ’ ואיסקו במשחק מאכזב. מרסלו הרס מלא התקפות.

לפחות שרונאלדו על המגרש יש מי שישים כדור ברשת. בלעדיו מול סוסידאד אני יכול לראות את רצף ההבקעות שלנו נהרס בדיוק משחק אחד מהשיא של סנטוס…

בייל עם כמה מסירות טובות וזה כבר שיפור לעומת משחקים קודמים. עדיין משחקן כזה מול יריבה כל כך חלשה אתה מצפה להרבה יותר. לא הגיעו לו שריקות בוז היום, היו שחקנים הרבה יותר חלשים ממנו.

זידאן ביאס שנתן רק 20 דקות לסבאיוס ו-10 למיוראל. אם במשחק כזה אתה לא נותן להם לרוץ מתי הם כן יקבלו הזדמנות?

התחלנו לאסוף פציעות שריר והעונה רק התחילה. נראה שהחלפת רופא הקבוצה לא עזרה בינתיים.

אגב איפה בדיוק נדב יעקובי ראה עבירה במספרת של ראמוס?..


(F.Redondo) #9

ניצחון בברנבאו סוף סוף.

ניצחון חשוב בעיקר למורל, להרגיע את העניינים, להריץ שחקנים וכמובן 3 נקודות חשובות במיוחד בבית התחרותי הזה.
היו חסרות אנרגיות ללא מעט שחקנים אבל זה בהחלט מובן, אין צורך להשתגע.
לא משחק משכנע אבל סה"כ שלטנו לאורך כל המשחק.

ראמוס בשער נפלא, לא בגלל שיצאה לו מספרת אלא ההצטרפות שלו מהגנה אל ההתקפה במהירות שכזאת הלוואי והקשרים שלנו ילמדו ממנו דבר או שניים בכל מה שקשור להצטרפות להתקפה.
נאצ’ו במשחק סולידי מאוד, נהנה לראות אותו. הייתי רגוע יותר אם הוא היה פותח כמגן שמאלי במשחק הליגה הקרוב למרות שדי נראה לי שזה לא יקרה.

בייל פספס לא מעט חודשים בעונה שעברה, לוקח לו זמן להכנס לפורמה וזה יקרה לדעתי לאט לאט, אין צורך להלחיץ אותו להיפך צריך לתת לו שקט.
משחק לא רע שלו עם בישול וחצי אבל מסירת אחת לא טובה שלו והקהל שורק לו בוז. הוא כרגע מסומן ע"י התקשורת והקהל רק יכולת טובה והמשכיות ירגיעו אותם.

חבל על קובא, היה לי חשק לראות אותו משחק נקווה שיחזור בהקדם. אני אישית הייתי פותח עם סבאיוס שצריך להריץ אותו במשחקים כאלה שיש יחסית הרכב מלא.
לדעתי הוא היה צריך לקבל יותר דקות, הוא כישרון שצריך לשפשף אותו ואני מאמין שהוא יוכל לעזור לנו העונה.
לקחו למאיורל שער חוקי ממש בסיום, חבל יכל לתת לו ביטחון במיוחד עכשיו שהוא אמור לקבל יותר דקות.

מחזור הבא משחק קשה מאוד בחוץ מול דורטמונד, מגרש קשה שאף פעם לא ניצחנו בו.
מאמין ומקווה שכבר לשם נגיע יותר ברצינות ועם יותר אנרגיות.


(Rock'N'Raul) #10

המשחק אתמול היה טוב כדי לצבור טיפה ביטחון אחרי שתי תוצאות תיקו שטותיות לחלוטין בבית, אבל היכולת אינה מעודדת כלל. המון חוסר דיוק, במיוחד במסירה האחרונה ואחרי חטיפות כדור גורם למשחק שלנו להיראות מבולבל מאוד ואפילו גרוע מכך - הוא לא רק נראה כך. הקבוצה נראית מבולבלת, חוסר תיאום בין השחקנים ניכר לעין והמהלכים ההתקפיים תקועים. יותר מדי פעמים שנראה שהמסירה פותחת הבונקרים שלנו היא זו של ראמוס מאחורה לקרבאחל ולא זו של איסקו/מודריץ’/קרוס לחלק המסוכן.

נאמר כאן לאחרונה שזה כמו לצפות ברכבת בעודה מתנגשת ואני מסכים. רונאלדו אוטוטו בן 33 והוא המניה הבטוחה היחידה שלנו לשערים, איסקו לא מספיק תכליתי, קרבאחל חזר רע אפילו שהוא במגמת השתפרות קלה…

ובנימה “אופטימית” זו, חבל לי על קובא. מקווה שיחזור מהר ויקבל הרבה יותר קרדיט אפילו שהוא לא נראה משהו אתמול. הרבה יותר מדי כישרון ברגליים של הילד הזה בשביל שהוא יתבזבז.


(Arjen_Robben) #11

רציתי לכתוב את זה אחרי המשחק מול לבאנטה אבל זה אקטואלי גם עכשיו. ממש מטרידה אותי הסוגיה של בייל. אני חושב שהעלאה המסיבית במסת השריר בשנה האחרונה פגעה במשחק שלו אנושות. אומנם זה סייע לו להפוך לאחד הנוגחים הטובים שיש, אבל הוא איבד לגמרי את יתרון המהירות שלו. ובייל פחות מהירות שווה לשחקן שאנחנו רואים עכשיו, כלומר שחקן שכמעט ולא מסוגל לתרום דבר. כיום בלי מהירות ודריבל אני לא חושב שיש לו מה לחפש בריאל מדריד. לא רואה אותו עושה התאמות וממציא את עצמו כמו נניח כריסטיאנו שידע להישאר שחקן טופ למרות הירידה ביכולת האישית.

לשחק איתו יחד עם בנזמה זה אסון מבחינתנו. הייתי רוצה לחשוב שהם עוד לא הגיעו לעונה כי אנחנו רק בספטמבר, אבל העניין הוא שזו היכולת שלהם כבר למעלה משנה (במקרה של בנזמה כבר 8 שנים).