חצי גמר גביע המלך :: בארסה עולה לגמר גביע המלך עם 3-0 בסיכום על ולנסיה!

ברצלונה

(Zichelior) #1

חצי גמר ה’קופה דל ריי’. בארסה אחרי מאבק קשה עם אספניול המפתיעה שהצליחה לגרוף ניצחון בדקות הסיום של משחק הבית והפסידה בסיכום בהפרש שער בלבד, פוגשת את אחת הקבוצות הטובות בליגה העונה. המפגש הראשון בחצי הגמר יתקיים בביתה של בארסה - הקאמפ נואו.

העטלפים של מרסלינו מציגים עונה מעולה במסגרת הליגה ומגיעים למשחק עם מאזן נהדר שממקם אותם במקום השלישי אחרי בארסה ואתלטיקו. ברבע הגמר ניצחו הכתומים את אלאבס (שהקשתה על בארסה במשחק האחרון בליגה) בפנדלים קשים לאחר 2:1 במשחק הבית והפסד בתוצאה זהה בסיום 90 הדקות בחוץ. משחק הגביע ואחריו ההפסד לריאל מדריד המשתקמת בתוצאה חד משמעית (4:1) מייצגים את הירידה ביכולת של ולנסיה בעת האחרונה.

במפגש הראשון העונה בארסה הציגה מחצית ראשונה ענקית, מהטובות ביותר העונה, ובתוכה כמובן השער הזכור של מסי שנפסל בטעות שיפוט חמורה למרות שהכדור עבר את קו השער במלוא היקפו. לאחר המחצית הראשונה שהסתיימה בשוויון מקפח (0:0) למרות עליונות ברורה ומכריעה של בארסה, ולנסיה התעוררה בעידוד הקהל הביתי במסטאייה והשתלטה לחלוטין על המשחק. בארסה האפרורית והטקטית הייתה רחוקה מלהרשים באותה מחצית ובקושי הצליחה לחזור לשיוויון 1:1 בדקה ה-82 מבישול גאוני של מסי לג’ורדי אלבה. כעת, בארסה נראית מחוברת יותר ובעלת כלים יוצרים איכותיים יותר ומגוונים יותר, לעומת ולנסיה שתחסר מגוון רחב של שחקנים ותגיע בעמדת נחיתות רצינית באופן מנוגד למפגש בתחילת העונה אז נראתה טוב יותר.

ברמת הסגל הזמין, ולנסיה תחסר כמה ברגים עיקריים שאמונים על פתיחת העונה הגדולה שלה. גאראיי ומורילו הבלמים לא יעמדו לרשותו של מרסלינו, אך הנעדרים היותר משמעותיים הם הקשר האחורי ג’פרי קונדוגביה הנהדר וגונזאלו גואדס היוצר ההתקפי הפורה ביותר שלה עם 4 שערים ו-6 בישולים עד כה. בצד הקטאלני בארסה תמשיך ללא הרכש דמבלה וללא ורמאלן שמשתקם מפציעתו האחרונה בימים אלו. גם אנדרה גומש בחוץ (לא כשיר) וכן סמדו שלא נכלל בסגל של ולווארדה.

ברמה הטקטית, כדאי לשים לב לסנטי מינה, דני פארחו ורודריגו שעשויים להוות קושי על ההגנה המתואמת של ולווארדה. בבארסה ימשיכו לעקוב אחרי ההשתלבות של קוטיניו שצפוי לפתוח בהרכב, ואולי יעניקו דקות ראשונות לבלם הרכש הקולומביאני יירי מינה.

עובדה נוספת:
לפני 2 עונות נפגשו הקבוצות באותו שלב בגביע והתוצאה במשחק הראשון הכריעה את ההתמודדות (7:0 במשחק הראשון ו-8:1 בסיכום לבלאוגרנה).


#2

על הספסל:

  1. Ter Stegen
  2. Denis
  3. Coutinho
  4. Paulinho
  5. Paco Alcácer
  6. Digne
  7. Yerry Mina

(אוריין יפה) #3

סוארס עם 13 שערים ב-11 המשחקים האחרונים של ברצלונה. :fire::fire::fire:


(Michaelpiano) #4

איזה מלך הוא. מישהו זוכר שהוא היה סוס מת עוד בתחילת העונה? עלאק סוס מת. הלוואי עלי…

נ.ב מתי כבר יירי הידוע בשם יירי ולא ג׳רי מינה יקבל דקה?


(t-rix) #5

מרסליניו מוכיח שהוא לא רק יודע להעמיד קבוצה התקפית וקצב גבוה, אלא גם יודע להעמיד קבוצה מאורגנת הגנתית בצורה יעילה מאוד. וזה עוד בלי קונדגוביה וגודש.

מחצית ראשונה כמעט נטולת מצבים אמתיים והרגיש לי שתכף העטלפים גונבים שער. ווייטו מראה כמה כישרון יש לו ברגליים, ציוות שלו ושל רודריגו נועד לשחק על מהירות נגד פיקה. אבל סמואל היה שם לא פעם כדי לנקות איומים.

מחצית שניה וורד פשפש בראש וכרגיל מצא את הפתרון. הכניסה של קוטיניו יצרה לחץ ושליטה בחלק גבוה יותר במגרש וכך היה גם נגיש יותר למסי לעשות את הקסם שלו ולבשל לסוארז.

היציאה של אינייסטה והזזת קוטיניו שמאלה שדרגה את הברזילאי עוד יותר, אלוהים כמה כישרון יש לבחור. הוא נוגע בכדור, נע על המגרש ומדרבל כאילו היה בגרסה demo של מסי. וזו המחמאה הכי אדירה שאפשר לתת לשחקן.
ההשתחררות שלו מלחץ והבעיטה לפינה הרחוקה מזווית קשה מאוד היה רק טעימה קטנה מהיכולת הפנומנאלית של הקוסם. היו כמה פעמים ששבר קו הגנה והכניס כדור לסוארז ורץ לקבל כדור חזרה… צריך לעבוד על התיאום כמובן.

חייב לציין לטובה גם את פאקו, אני מאוד אוהב אותו. יש לו גישה נכונה למשחק ותמיד לוקח את ההזדמנות בשתי הידיים. גם כאשר חוזר מפציעה או רק יצא מהפריזר וישר זרקו אותו לאגף בכלל, אתה יודע שאת שלו הוא יעשה נכון.

1-0 זה שברירי מאוד אומנם, אבל שער חוץ והעטלפים יצטרכו 3. כך שאנחנו באמת בעמדה טובה.

בשבת הפריקוס במשחק חוץ. ולאור הפער בטבלה, הגומלין וצ’לסי שאוטוטו אצלנו, צריך לשקול רוטציות נרחבות אפילו למסי וסוארז.


(Aimarito) #6

images

זוכרים את המשחק הקודם? הקאמפ נואו, הופעה צוננת משהו מבארסה מול קהל רדום של קצת יותר מ50 אלף האוהדים שהגיעו לאצטדיון כשולנסיה מנסה לקרר את המשחק עוד יותר עם משחק הגנה צפוף שלא ראינו כבר הרבה זמן במגרש הביתי של בארסה. באמת שלא היה מה לראות. אז מה כבר ישתנה?

ולנסיה שמרה כוחות. היא לקראת סיום רצף מזעזע בו היא פגשה את ריאל, ברצלונה, אתלטיקו ועכשיו היא מגיעה למשחק הגומלין מול הקאטלונים. הרצף המכריע הזה נגמר בצורה הרעה ביותר עד כה עם הפסדים בלבד (כולל תבוסה לריאל מדריד). ולנסיה חייבת את הניצחון. המועדון הזה צמא לתואר והקהל המקומי הולך להביך את את תצוגת הקהל (המבישה גם ככה) שראינו בקאמפ נואו. הולכת להיות אווירת מלחמה במסטאייה, כי לא משנה מה המצב בטבלה, לא משנה מצב הסגל שלהם או ההפסדים האחרונים. העטלפים רוצים את הגביע!


#7

מהצד של בארסה, הקבוצה מגיעה אחרי תיקו בליגה מול הפריקוס המעייפים, למרות ה1-1 הדרמטי עם גול השיוויון של פיקה, הנהימות כלפי אומטיטי, המכות והכדורגל הדל שלפעמים יוצא במשחקים מולם בעיקר בחוץ, היו גם רוטציות (התרחבו אפילו לדיוס השם ישמור) וחלוקת דקות טובה של וואלוורדה.

אחרי הקטנת הפער ל9 בלבד מאתלטיקו הגיע הזמן לראות האם הרוטציות של וואלוורדה יוכיחו את עצמם עם הגעה של שחקני המפתח רעננים לישורת הנוכחית?
בארסה באה להוכיח, השחקנים שלקחו 3 גביעים ברציפות לא מראים סימני עצירה בדרך להגעה לגמר חמישי ברציפות. יש שירמזו שאחרי שריאל זזה מהדרך בארסה היא זוכה בטוחה, אבל לא הייתי מזלזל בולנסיה של העונה, נכון שהם נמצאים בצלילה אחרי פתיחת עונה נהדרת, אבל איזה משחק יכול להוציא אותך לדרך חדשה טוב יותר מחצי גמר גביע, ביתרון שברירי של גול, כשבצד השני מחכות לך אחת מסביליה ולגאנס?

מה שבטוח, כשבארסה שיחקה השנה בליגה, בגביע ובאלופות - לרגעים הגדולים הם עלו עם אש בעיניים והביאו תוצאות.
ובואו לא נשכח, הפסד בודד לאספניול בגביע, בגדול, אף קבוצה העונה לא ניצחה את בארסה ביותר מגול, בכל המסגרות.


(Shusaku) #8

גומש פותח. במשחק חוץ קשה. שוב.

הוא פתח גם במטרופולינו, בברנבאו (פעמים) ובסן ממס ובכל הפעמים האלה זה היה אחרי רצף משחקים ארוך שהוא לא שיחק. והוא היה גרוע בכולם.

הזוי.

לקחנו רק 3 ברצף. 4 גמרים. הפסדנו עם טאטא.


#9

תוקן, תודה :slight_smile:


(t-rix) #10

גומש חוזר מהפציעה אומנם, אבל שומר על הסטאנדרט המרשים שלו של איבוד כדור לעשר בטוח כל 5 דק’…
אם לא יוציא אותו במחצית, וורד יצפה בגמר מהבית.


(khen10) #11

בארסה עולה לגמר גביע חמישי ברציפות והשמיני בעשר השנים האחרונות. אגב, בעשר השנים שקדמו לכך היא לא העפילה לגמר אפילו פעם אחת.

גומש הוא דבר מיוחד במינו. הוא לא נתן אפילו מהלך חיובי אחד בשנה וחצי שהוא כאן. אני אפילו לא מדבר על משחק חיובי או חלילה על תקופה חיובית. הבן אדם נראה כאן כמו זומבי מהלך, לא קשור לכלום. אני ממש מרחם עליו ומקווה שילך להצליח במקום אחר. אני לא מאמין שיונייטד רצו לשלם עליו כל כך הרבה ולא מכרו אותו אליהם. במצבו הנוכחי העלוב גם הפועל אשקלון לא תיקח אותו אפילו בחינם.

חייב להוסיף שמסי הוא אגדי, לא היה ולא יהיה כמוהו. כלומר, זה ברור, אבל סתם רציתי לומר את זה.
אי אפשר להשוות אותו לאף אחד ולשום דבר, חוץ מלעצמו בתקופות אחרות.


(Shusaku) #12

ב2004/05 מסי עוד היה שחקן בארסה ב’. בארסה הודחה מהגביע ע"י קבוצת ליגה שלישית.
ב2005/06 מסי התחיל להיות חלק מהקבוצה הראשונה ובארסה הגיעה לרבע הגמר.
ב2006/08 מסי כבר היה שחקן הרכב וזה נגמר עם שתי הדחות רצופות בחצי הגמר.
מ2008/09 זו הקבוצה של מסי, ואנחנו עם גמר שמיני בעשור.

זה העידן של מסי, וזה יוצא דופן. שלא יגמר לעולם.


(khen10) #13

אני דווקא מקשר את זה למה שקורה בליגה, מבחינת שתי הגדולות - שהפסד הוא אסון וחייבים לנצח כל משחק. בערך מאז עונת 2009 קבוצה צריכה להשיג לפחות 90 נקודות כדי לזכות באליפות, ושתי הגדולות נכנסו למוד של לנצח כל משחק ולזכות בהכל. בתקופה שקדמה לכך הגביע היה מעין גביע שוקו, כשבארסה הודחה בשלבים מוקדמים, לעתים על ידי נמושות כמו גראמנט (מי?!) ולא ייחסה חשיבות למפעל הזה. אולי אפילו ראו בו מטרד שמפריע למפעלים החשובים באמת - הליגה והצ’מפיונס. היום ראינו את בארסה בהרכב הכי חזק שלה (לגישת המאמן).
בשמונה השנים האחרונות ריאל העפילה לשלושה גמרים, ואילו בשמונה השנים שקדמו לכך היא העפילה לגמר אחד בלבד.

קחו דוגמאות. בעונת 02-03 הגמר היה מאיורקה נגד הואלבה. בעונת 00-01 הגמר היה סלטה ויגו נגד סראגוסה. ב-04-05 הגמר היה בטיס נגד אוסאסונה.

אבל צריך לסייג את זה, כי כשמסתכלים על רשימת הזכיות, בארסה זכתה 29 פעמים (שיאנית הזכיות בפער די גדול) וריאל 19, כלומר במשך ההיסטוריה הן כן עשו דברים במפעל. כנראה בעבר המפעל היה חשוב ויוקרתי יותר.

אגב גראמנט:


(aldrrian) #14

אני לא חושב שזה בגלל שלא יחסו לגביע חשיבות, אלא מאותה סיבה שריאל ובארסה גם לוקחות כמעט את כל האליפויות, באופן כמעט חסר תקדים. פשוט נוצר ביניהן לשאר הקבוצות פער גדול יותר ממה שהיה בעבר.
קצת מפתיע אותי שמזכירים את מסי דווקא אחרי משחק שהוא די היה בו דרעק.


(t-rix) #15

חשבתי על זה כל הלילה, אני חושב שיש סעיף בחוזה של גומש שמחייב שיתוף באיקס משחקים.
אין הסבר אחר.

ובענייני מי שכן שיחק כדורגל אתמול, אז סווארז היה מעולה, הבישול לקוטיניו היה מעולה, הבישול לראקי היה אחרי חטיפה “סוארזית” טיפוסית ובכלל היה מאוד תזיזתי ושיגע את ההגנה.

בוסקטס בעוד הצגה לפנטאון. מדהים מה שהשחקן הזה יודע לעשות. הוא הרים את הרף לרמה חדשה לחלוטין. שום קשר אחורי היום בעולם לא קרוב אליו אפילו ברמת השליטה, שחרור, שבירת קוי הגנה והחזקת קישור אחורי לבד.
גם ראקי במשחק מצויין ונמצא בתקופה מצויינת. עושה רושם שמצא את מיקומו תחת וורד והוא יותר משחק לכיוון האמצע מאשר בייבי סיטר למגן כמו שנה שעברה.
בכלל מישהו זוכר את הדיונים על “אנריקה פיצל את המגרש לימין ושמאל והציר האמצעי נופל על בוסקי ומסי ואי אפשר ככה לבנ,ןגנגןגוכמג…”… ?

ועוד קטנה על מסי, זה מדהים שגם במשחק שהוא לא כובש ולא מבשל ולא חורש כמו סוארז או בסקטס ולא ולא ולא … עדיין 3 רמות מעל כולם, הכי מסוכן הכי יצירתי והכי מושלם שאפשר. בלתי נתפס. הבנאדם (?) מעבר לכל דמיון.

נ.ב. אחלה סליסן.


(agalma) #16

סוף סוף לסוארס יש תלמיד, מה שאולי הופך אותו למורה. אז מה נותר למסי לעשות, לנצח על כל המשתתפים, למצוא להם מקום במערך. עכשו מסי לא רק כובש או מבשל או מוצא מרווחים לחברים, עכשו הוא כבר במוד של מרחף מצד לצד בכל צד פלוס האמצע, כאילו אומר לקוטיניו, ‘הנה, כך, לא’ . האם קוטיניו ידע להשתלב בכל זה? אתמול ראו שהוא יודע למסור בנגיעה (צ’ק), יודע לבעוט מרחוק בכל רגע (צ’ק), וגם שיש לו מהירות מחשבה מסחררת (צ’ק).
בוסקטס הוא סיליסאן רק בלי הידיים. פיקה ממציא מחדש את מהות הקפטן בלא סרט ואומטיטי בונה לעצמו מוניטין של אריה שלא מחזיר כשמפילים אותו (זה טוב?).


(josepe) #17

מה, רק אני מצאתי את ראקי משעמם אמש?
למרות הגול - שהיה יותר בישול של סוארז מאשר גול שלו, לטעמי הוא היה חלש ולא יצירתי.

קאוטיניו מאפיל על כל הקשרים שלנו וגורם להם להראות חיוורים (למעט אינייסטה, כמובן). אני רק מחכה לראות אותו על המגרש :+1:t4: :smiley:


(Wildman) #18

מה, רק אני מצאתי את ראקי משעמם אמש?
למרות הגול - שהיה יותר בישול של סוארז מאשר גול שלו, לטעמי הוא היה חלש ולא יצירתי.

ראקיטיץ’ הוא תעלומה עבורי. אחרי שער או שתי מסירות קדימה במשחק הבחור מקבל תשבוחות כאילו הוא משחק כמו בוסקטס, שהוא אגב הסגן של אלוהים בקבוצה שלנו. אני לא מתכחש לשיפור שלו בתקופה האחרונה וכמות החטיפות הגדולה (אחרי הרבה זמן שהוא היה פשוט נפילה) וללגיטימיות שלו בסגל לאחר שינוי העמדה. בעיני הוא המחליף האמיתי של בוסקטס בסגל כרגע (בשאיפה עד שסאמפר יגיע לכאן) אבל האם יתרונותיו ההגנתיים שווים את חסרונותיו נהתקפיים? בעיניי, עם כל הקושי של הקבוצה העונה לייצר מצבים שאינם הברקות של מסי ואינייסטה אני ממש לא בטוח. אבל המאמן שלנו מאוד שמרן ולא יכלתי שלא לשים לב שהוא תמיד משתמש בקשר יצירתי אחד בלבד (עד אתמול וגם זה במערך מעובה קשרים).

לגבי קוטיניו ואינייסטה - עם ואלורדה קשה לי להאמין שב-4-3-3 הוא ירכיב אותם יחדיו, אבל נחיה ונראה, זה משהו שהייתי רוצה לראות.


(aldrrian) #19

ראקיטיץ’ בקבוצה קצת מזכיר לי את התפקיד של קרוס בריאל ולפעמים באמת קצת קשה לי לעקוב אחר התרומה של שניהם. אני מניח שיש פה עניין של מיקום בזמן הנעת כדור ובזמן הגנה, לחץ וחילוץ כדורים בנוסף לתרומה התקפית לא רעה, אם כי לא מדהימה - בין השאר בגלל הוראות מאמן עם משמעת טקטית.

לגבי שיתוף קוטיניו ואינייסטה - אני סבור שואלוורדה דווקא כן ישלב שניים מתוכם + דמבלה. זאת מאחר והוא כן מראה רצון לעשות זאת מאז שקוטיניו הגיע ואתמול דווקא לא הייתה הפעם הראשונה שזה קורה. בנוסף, הוא הראה רצון לשחק עם עוד שחקן התקפי כל זמן שדמבלה היה כשיר ודאולו לא אכזב באופן מתמשך. יהיה מעניין לראות אותו מרכיב את שלושתם יחד, אולי מול קבוצות חלשות או בסיטואציות כאלו או אחרות =]

לגבי סמפר, הוא סיים את העונה עם שבר ברגל ואני חושב שחלון ההזדמנויות שלו להרשים על מנת לקבל דקות משמעותיות בקבוצה הולך וקטן.


(Aimarito) #20

%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%20(2)

אתם זוכרים את ההקדמה שעשיתי למשחק? המסטאייה היה אמור להיות כמו הר געש שמלהיט את הקבוצה, ומדרבן אותה יותר לרוץ מרחבה לרחבה ולנסות להביס את ברצלונה במטרה להעלות לגמר הגביע עליו העטלפים בנו. מה וואלוורדה עשה? פשוט הפעיל את המטף על העל כולם. וואלוורדה הצליח לצנן את כל ההתלהבות והלחץ ששחקני ולנסיה והעיר ולנסיה כולה ניסו להפעיל על המשחק. תנועה איטית, הנעת כדור בעצלתיים ורק ברגעים ספציפיים העלו את הקצב. כל זה רק בשביל להכתיב את הקצב ולהימנע מרציות BOX TO BOX שהיו משחקות לידיים של ולנסיה. ניהול משחק לא יפה לעין, אבל נעשה בצורה מדהימה, והחיוכים של השחקנים בסוף המשחק רק מחזקים את האווירה סביב הקבוצה הזאת שמצליחה עד כה להתגבר המוקשים הגדולים שלה (טפו טפו טפו).

בנוגע לשחקנים עצמם, אני חייב לציין כמה ספציפים:

ראקי: למרות הדיון שהתפתח פה, אני חייב לעמוד על זה שאני אוכל את הכובע לגביו. אם בתחילת העונה לא התלהבתי ממנו, וטענתי שהוא לא מתאים לשיטה, והוא איטי מידי בהנעת הכדור, ראקי מראה מידי משחק את הדינאמיות שלו, ומליח לקחת על עצמו להיות קשר All around טוב. הוא כבר כמה משחקים נמצא בכל מקום במגרש, הוא תופס יותר ביטחון, ואומנם הוא עדיין איטי עם הכדור (בין אם בכדרור או בהנעת הכדור), הוא השחקן שמכריע עבורינו לא מעט משחקים, בין אם בכיבוש שערים, מציאת שטחים וכמובן הגנתית. יש על מי לסמוך.

בוסקטס: אחד המשחקים הכי טובים שלו בקבוצה. הוא מוביל בכמעט כל פרמטר הגנתי בקבוצה (חטיפות, תיקולים וכ’ו), משחרר לחץ, מתגבר על כל איום במרכז השדה. אולי ראקיטיץ’ הוא השחקן שיכול להחליף אותו וזה יהיה עם “נזק מינימלי”, אבל הוא באמת השחקן אולי החשוב ביותר בקבוצה (נו טוב אחרי מסי).

סוארז: מת עליו. כובש, מבשל, זה לא משנה. יש לו תמיד אימפקט משמעותי על המשחק. הלוואי וכל שחקן שהיה מנסה להתברג לחלק הקדמי של הקבוצה היה מעט מהמסירות ומוסר העבודה של האורוגוואי. האופי שלו מתגבר על כל מגבלה שיש בחלוץ הענק הזה.

לגביי קוטיניו והרצון לשלב אותו עם אינייסטה. אני חושב שזה עוד טיפה מוקדם בשביל זה. קוטיניו מסתגל יפה למשחק, אבל הוא עוד לא סבלני מספיק, עדיין מעדיף את הדריבל על המשחק בנגיעה וה-BUILD UP הקבוצתי, ובמידה והוא כן יעלה עם אינייסטה תהיה מעין"הפקרות" מסויימת באיזון של המשחק עם שניהם ביחד. כשיש בעיה עם השטף של המשחק מסי מוצא את עצמו בחלקים יותר אחוריים בשביל לעזור, ואינייסטה גם נמנע מלעשות את הפריצות המדהימות שלו בחלק הקדמי.

בזמנו אם אני לא טועה היה זה אלן (CHICO89 למי שזוכר) שאמר שצ’אבי עושה את העבודה של שני קשרים. בשביל שהבילד אפ ימשיך לשמור על השטף שלו כנראה שצריך שני שחקנים שימלאו את החלל כך שהאחראיות ההגנתית ועל הנעת הכדור תשאר כמו שהיא. כרגע אני לא חושב שיש מקום לוותר על זה לטובת עוד שחקן שרוב הפעילות שלו היא בשליש הקדמי של המגרש.

הלאה לגמר מול סביליה!