מחזור 5 :: תם הרצף. מחמיצים בלי סוף ומפסידים לבטיס 0-1 בברנבאו

ריאל-מדריד

(matanel1) #49

זה לא עניין של אופטימיות או פסימיות. זה עניין של תשוקה ומחויבות.
אם היו אומרים לי שבשני המחזורים האחרונים נשיג רק ניצחון אחד הייתי מהמר על ניצחון באנואטה. למרות היריבה החזקה יותר, למרות משחק החוץ ולמרות ההרכב החסר.

ריאל עלתה שם לטרוף את המשחק. אתמול זה היה בזיון.
הסגל שלנו צריך היה לקבל חיזוק הקיץ. אלא שגם ללא חיזוק כזה הוא ברמה מאוד גבוהה. ריאל מדריד עם סגלים משמעותית חלשים יותר הביסה קבוצות כמו בטיס בברנבאו.


(Gilad) #50

הקבוצה לא נראית רע. היא משחקת לא נכון עם הכלים שיש לה - מה הטעם בלהרים אינספור כדורים לרחבה כשאין שחקן (מלבד רונאלדו) שיודע לנגוח? בסופר קופה ריאל הניעה כדור בסבלנות, חיכתה להזדמנויות טובות. לא זכורות לי כ״כ הרבה הרמות ללא כתובת או בעיטות מ-30 מטר.

לגבי זידאן - הוא מאוד רצה לנצח מול הקהל. זו הסיבה שהוא עלה עם ההרכב החזק שלו, הסיבה לחילופים המטופשים ובסופו של דבר, גם הסיבה שריאל ספגה בדקה ה-93.

לצערו את השחקנים זה עניין פחות.


(קורן א) #51

הליגה לא גמורה אבל קרובה לזה מאוד!
והכל אני תולה בשחרור של מוראטה וחאמס מה היה כל כך דחוף לשחרר אותם כאילו אנחנו רעבים ללחם?
מה שקורה בגזרת בנזמה זה שוד מדהים לאור יום צהרים לילה ובזמן שינה זה פשוט חולני!!
להגיד שגם מאמנים לפני זידאן(התותח אבל מושחת בקטע עם הצרפתי) זה נטו בגלל שפלורנטינו לא הביא לו חלוצים אחרים וטובים יותר על הראש!!
אני רק חושב על המשחקים בסביליה באתלטיקו ובולנסיה ויש לי תחושת הקאה.
מלפני חןדש שכולם היו בטוחים שמשייטים לאליפות קלה המצב התהפך בגלל הדחיפה שנתנו לברסה שעכשיו כל משחק עולה כמו לגמר גביע למרות שהיא שחלשה לא פחחות מאתנו וחבל


(El Maestro) #52

לא יכול להיות שאתם עד כדי כך מופתעים. מי רשם פה לפני חודש שזה כמו לצפות בתאונת דרכים שכל העולם רואה שמתקרבת? פלאשבקים ארורים מהעונה האחרונה של מוריניו. כל משחק ליגה החל מאוקטובר היה מיותר והיה צריך להיות מזוכיסט כדי לעקוב אחרי הקבוצה עד סוף העונה. לפחות אפשר לסמוך על זה שזידאן לא ישבור את הכלים באופן דומה.

כשקרבאחל ומרסלו בכושר כזה, כשרונאלדו לא שם כדי להבקיע וכשאין אלטרנטיבות אמיתיות מהספסל- המשחק אתמול זה בדיוק מה שהקבוצה הזאת שווה.
עד הדקה ה-70 המצב היה סביל עד נורמלי. לא באמת הפעלנו מכבש אבל הייתה תחושה שצריך מהלך אחד של חדות וריכוז כדי לכבוש, אבל אז הפכנו ליחידת מתאבדים. במשך 20 דקות חצי מהשחקנים לא היו בעמדות הטיבעיות שלהם; ראמוס היה על תקן מגן שמאלי/קשר שמאלי/חלוץ, קסאמירו היה בלם במקום לסגור את האמצע, קרוס הסתובב במגרש כאילו הוא בטיול שנתי ו-5 שחקני ההתקפה דרכו אחד על השני. אתה מוציא את מודריץ’ ומשאיר את קרוס? באמת? הדבר היחיד שבאמת היה מפתיע זה שספגנו רק בדקה האחרונה.

אין שום הבדל מתחילת העונה שעברה. רק שעכשיו אנחנו משלמים על היכולת בקצת יותר נקודות ושברצלונה עדיין לא מעדה. הכדורגל הוא אותו כדורגל. בעונה שעברה הסרחת הדשא המשיכה גם אחרי פגרת החורף, אלא שאיפשהו בסביבות מרץ כל שחקני המפתח נכנסו לכושר מטורף והכל התחבר לסיום עונה מופלא. אה, והעניין הקטן הזה שאיבדנו חלוץ של 20 עשרים שערים מהספסל וקשר ששווה 15 בישולים בעונה.

אוסף קלישאות שהאוהד הממוצע תולה בהן תקוות בימים אלו:

  1. “יש עוד 99 נקודות בקופה”- שיהיו גם עוד 1000 נק’. ההנחת יסוד (הנכונה) היא ששתי הקבוצות עוד יפסידו נקודות, רק שעכשיו לברצלונה יש 7 נק’ ספייר לזרוק. עד כדי כך פשוט.
  2. “הכדור לא רצה להיכנס”- כשאתה כובש 2 שערים ב-270 דקות בבית מול קבוצות אמצע טבלה ומטה ו-80% מההתקפות שלך נגמרות בהרמה, זה לא מזל.
  3. “יש לנו סגל יותר עמוק משל ברצלונה ומתישהו זה יבוא לידי ביטוי”- בהגנה ובקישור כן, אבל זאת לא הבעיה שלנו. כרגע הם נותנים שישיה בלי חלוץ בהרכב ואנחנו בקושי מבקיעים מול קבוצות תחתית.
  4. “הלוח משחקים של ברצלונה היה קל עד עכשיו”- כי כל משחק שלנו עד עכשיו היה סופר מוקש.
  5. “אדאן התחפש לשמייכל/נוייר/קאן”- לא כל שוער שלא סופג בברנבאו נותן את משחק חייו. על כל כדור שאדאן לא היה עוצר אתמול, היינו רודפים אחרי קיילור עם קילשונים (ובצדק). התרומה האמיתית שלו לניצחון של בטיס הייתה בזבוזי הזמן (רק אלוהים ומתאו לאוס יודעים איך הוא סיים את המשחק הזה בלי צהוב).

(gev) #54

אני אישית לא חושב שחאמס היה משנה משהו. אנחנו זקוקים לחלוץ. גם קובאציץ יכול לתת לנו תרומה התקפית יפה מאוד (בטח יותר מכל קשר שהוא לא איסקו וגם פה לדעתי זה נתון לויכוח) אך לצערינו הוא פצוע.
מה שקרה זה נטו זלזול של השחקנים וניהול משחק גרוע, וכמובן היעדר חלוץ.
אני באמת לא חושב שהיינו צריכים תחליף לחאמס, יש לנו מספיק קשרים, מה שחסר לנו זה שחקני התקפה. היינו חייבים להביא חלוץ במקום מוראטה והיינו חייבים להביא שחקן התקפה נוסף במקום בנזמה/בייל. זה לא שאין לנו שחקני התקפה, זה שאין לנו שחקני התקפה מתאימים.
בייל עדיין מקבל פה תקן כוכב למרות שהוא לא טוב מלוקאס ואסקז.
בנזמה עדיין החלוץ הפותח שלנו ואני מתגעגע אפילו להיגוואין.
ובעצם שחקני ההתקפה הלגיטימיים היחידים לטעמי לקבוצה שלנו הם רונאלדו ואסנסיו.
מה שבעצם די מחייב אותנו לשחק 442 כדי למצות את הפוטנציאל שלנו
מבחינת מספר שחקני ההתקפה מצבינו טוב, הבעיה שמלבד 2 כולם בינוניים. (וה2 האלה מורכבים מרונאלדו שכבר מזדקן ומאסנסיו שעוד צעיר ממש)
הלוואי שבייל יחזור לעצמו אבל אחרי שנתיים שהוא לא הצליח היינו צריכים להמר על ההימור הבטוח יותר שזה להביא שחקן שכן מזחק טוב ולמכור את בייל לאנגליות. לא חסר שחקנים שהיו יכולים להגיע אלינו במקום בייל, בטח עם הכסף שנעשה עליו (ונעשה עליו)


(Yoavne) #55

שלום לכולם,
אני לא מרבה לבקר בפורום של ריאל מדריד כיוון שאני אוהד ברצלונה, ובעיקר מנסה לתרום לכם בדיון הפציעות מהידע שלי.
אז למי שלא מכיר- שלום, שמי יואב, במקור מראשון לציון, לוחם לשעבר ובוגר מלחמת לבנון השנייה, ובעל אות הצטיינות מטעם נשיא המדינה לשנת 2007. עבדתי בשגרירות ישראל בוושינגטון כחמש שנים וכיום אני חי באוסטרליה עם אישתי האמריקאית, תינוק בדרך ולומד תואר שני בפיזיותרפיה. אה כן, לפני שנה וחצי אובחנתי עם ניוון שרירים ואני קצת, רק קצת, נכה.

כתבתי בפורום של ברצלונה על מיהו נכה. בצד שלנו, הגדירו את קייטה כנכה, את אנדרה גומש כנכה, ועוד רבים וטובים שכמה אוהדים הגדירו כ"נכים". כשאחד המנהלים פה החליט שזה מספיק ומילים כאלו לא יורשו פה, הוא קיבל תגובה כגון “חופש ביטוי”. אז לא, לקרוא לשחקנים “נכים” זה לא חופש ביטוי. זה עלבון. ולהתשמש בדמגוגיה זולה של “חופש ביטוי” זאת טיפשות בלשון המעטה.
תחשבו על זה- אנשים עם נכות מתמודדים עם מספיק קשיים ביום יום- מישהו מכם חשב פעם איך זה מרגיש שנועצים בנו מבטים? שצוחקים עלינו כי אנחנו שונים? מישהו מכם חשב איך זה מרגיש לראות את החברים שלנו משחקים כדורגל / כדורסל / כדוריד בזמן שאנחנו, מה לעשות, חייבים לשבת בחוץ ורק להסתכל? מישהו מכם עצר פעם וחשב לפני שיצא לריצה קצרה של אחה"צ איך זה מרגיש כשהראש רוצה אבל הגוף לא מסוגל לרוץ?

אני מוצא את עצמי יושב לא פעם בזמן הלימודים וחולם בהקיץ- רק לפני שלוש שנים שיחקתי כדורגל, שאפתי להיות בלם כמו פויול בקבוצת הכדורגל אולמות ששיחקתי בה. היו לי אופניים שלקחו אותי למאות קילומטרים. וביום אחד- בום. לא הצלחתי לרוץ, לא הצלחתי לקפוץ, לא הצלחתי לשחק כדורגל. הייתי בדיכאון קרוב לשנה. אז אחלה, התקבלתי ללימודים, התחתנתי, מבחוץ הכל נראה טוב ויפה. אבל בפנים? רק רוצה להרגיש נורמלי. ריבונו של עולם, היום קיבלתי אימייל מהבניין שאני גר בו שהם לא יכולים להנגיש את הכניסה לנכים ושבפעם הבאה אני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני עובר לגור בבניין הזה. וכשחשבתי שכבר ראיתי כמעט הכל, אני קורא הודעות של משתמשים שחושבים שהמילה “נכה” היא עלבון מספק לשחקן כדורגל שמה לעשות, לא מצליח לכבוש, ועוד יותר גרוע, מקבלים על כך גיבוי ממנהל בפורום שחושב שזה בסדר. אני לא כועס ואפילו מקווה שאותו מנהל, בין אם אנחנו מכירים או לא, ישלח לי ולמנהל שעמד על כך שלא יהיו ביטויים כאלו בפורום, הודעת הבהרה.

כשהייתי בתיכון היינו צוחקים על אחרים עם הערות שאז, בגיל 16, נראו נורמליות: “יא הומו”, “יא נכה”, “ילד עם פיגור”. מודה ומתדווה שגם אני לקחתי חלק. אבל התבגרתי. הבנתי שטעיתי. להיות הומו, נכה, או בעל פיגור זה לא עלבון. במקום מסוים, זה אפילו דיי מספק. למה? כי אנשים בוהים בנו, אנשים לא מצפים מאיתנו ליותר מידי. אז אנחנו, בלי הרבה ציפיות, מראים לאנשים שאנחנו מצליחים למרות. בלי הנחות, עם עבודה קשה והרבה, הרבה רצון.

כדי להסביר טוב יותר- צירפתי שתי תמונות. אני סומך על שיקול הדעת שלכם להחליט מיהו נכה

0412

אני לא רוצה לחנך. אני רוצה להסביר. להשתמש במילים הללו זה לא פייר.

תודה רבה על הקריאה וההבנה


תרבות הכתיבה בפורום ::