זינדין זידאן :: לקראת המשחק מול סלטה בבלאידוס

ריאל-מדריד

(orelh94) #66

ברגע שמאמן מאבד את חדר ההלבשה האשמה נופלת עליו לדעתי. אני מאמין שבניטז ידע מראש שהחדר הלבשה הזה הוא בין הקשה בעולם אם לא הקשה שבהם, הוא היה צריך למצוא את הדרכים לגרום לשחקנים לכבד אותו ולא למרוד בו, זה חלק נכבד מהמהות ומהתפקיד של מאמן בכדורגל היום.
חדר הלבשה עם כוכבים כ’'כ גדולים שמרוויחים כ"כ הרבה כסף הוא חדר הלבשה קשה ואם בניטז לא היה מסוגל להתמודד איתו, מקומו לא בריאל מדריד. גם עם מוריניו בעונה האחרונה זה נגמר רע, אמנם לא כמו עם בניטז, אבל זה נגמר רע.


(Guy) #68

ברגע שמאמן מאבד את חדר ההלבשה (וזה לא היה המקרה של בניטס לדעתי), ועוד יותר כאשר הוא לא מקבל כבוד מחדר ההלבשה מהרגע הראשון, מעמידים במקום את חדר ההלבשה ולא מחליפים את המאמן. ככה זה עובד במועדונים נורמליים שזוכים באליפויות. חדר ההלבשה של ריאל מדריד הוא לא קשה כגזירת גורל, הוא קשה כי ההנהלה דואגת לכוכבים במקום לעשות את הדבר הנכון ולתת סמכות וגיבוי למאמן. ככה מגיעים ל0 אליפויות ב13 שנים. שלוש האליפויות בהן כן זכינו בשנים האלה היו בדיוק כאשר המועדון התנהל בהיגיון ונתן למאמנים זמן וסמכות לעבוד.


(CF R.Madrid) #69

מסכים איתך גיא, לכן האמצעות של זידאן עכשיו בתפקיד הראשי, כל כך חשובה.
אין שחקן בסגל כרגע שלא גדל על זידאן והוא היה עיליל שלו, שבצב שהם היו ילדים היו רצים עם הכדור ומדמיניים שהם זידאן.

לכן כאשר אדם כזה מאמן אותך, שהוא אחד השחקן הגדולים שידע הכדורגל בעל 3 כדורי זהב וכל תואר אפשרי.
כל שחקן מכבד ומעריץ אותו וזה נותן יתרון ענק, תראה איך במשחק נגד סיטי רונאלדו חזר מפציעה ופתאום רץ ממש דופק ספרטניים במגרש לעשות הגנה וטקלים, עם איזה מאמן ראיתם שהוא עשה את זה?
ומה שמדהים שזה לא פעם ראשונה מאז זידאן מאמן שלנו.

בתקופת זידאן חדר ההלבשה מגובש וכל שחקן נותן יותר מעצמו למענו למען המאמן, רק לשמוע את המילים של רונאלדו אליו “אני מעריץ שלו הוא מקשיב לנו אני רוצה שהוא ישאר” עם הכוכב הכי גדול שלך מדבר ככה זה אומר לא מעט.

דבר שדי מוכיח מה שאתה אומר גיא שזה מאוד חשוב שהחדר הלבשה מגובש עם קרדיט למאמן.
מאז שזידאן הגיע אנחנו הגענו לגמר של ליגת האלופות, והשגנו הכי הרבה נקודות בליגה מכל הקבוצות עד כדי צימצום הפער לנקודה אחת, ניצחנו את ברצלונה בקלאסיקו ואנחנו משחקים מצוין.
לא משנה מי משחק השחקים פשוט נלחמים ורצים, אפילו בהרכב מחליפים ריאל מאמינה בעצמה וחוזרת לניצחון 3-2 בראיו.

אני מאוד מרוצה מהתנהלות של זידאן, לדעתי רק כוכב ענק כמהו שחקן שהיה עליל של רוב ילידי 85 עד שנות האלפיים,יכול לנהל חדר הלבשה מלא כוכבים.
זידאן היה שותף לחדר הלבשה של הגאלקטיקוס, חדר הלבשה שהיה עם הכי מלא כוכבים שיכול היה להיות.
זידאן מדרדיסטה ויודע בדיוק מה זה אומר ומה זה דורש, את זה הוא דורש מהשחקנים שלו.

עם נזכה איתו בגביע ה11 האונדיסמו זידאן יכנס להיסטוריה של המועדון גם בתור מאמן.
ולדעתי יחייב את פלורנטינו לתת לו עוד כמה שנים להיות מאמן של ריאל.
ובעתיד אולי אף יהפוך לנשיא כבוד כמו די סטאפנו האגדי.

לדעתי הרווחנו שזידאן מאמן שלנו ומקווה שנזכה איתו בתארים.


(Michael Scofield) #70

[QUOTE=CF R.Madrid;1678645]לא משנה מי משחק השחקים פשוט נלחמים ורצים, אפילו בהרכב מחליפים ריאל מאמינה בעצמה וחוזרת לניצחון 3-2 באנואטה הקשה. [/QUOTE]
באנואטה ריאל ניצחה 1 אפס מאוחר, ה-3:2 היה נגד ראיו בוייאקאס.


(gev keren) #71

אבל השחקנים הם אותם שחקנים שלפני זה כן שיחקו והיו בסדר.
הגענו למצב שמאמן ספציפי פוגע בקבוצה, ולכן צריך להחליף אותו.
נכון חייבים להעמיד את השחקנים במקום, אך בניטז לא הצליח ולך תמכור עכשיו את כל הסגל. זידאן כן עושה את זה טוב ואצלו מי שלא טוב לא משחק במשחקים החשובים


(orelh94) #72

גיא, אני איתך לחלוטין בקטע שקשור לחדר ההלבשה. גם אני חושב שצריך לעשות ניקוי אורוות רציני ואין שום חף מפשע. אבל אני חושב שהמצב שבניטז נקלע אליו, בו השחקנים מזלזלים בו ולא משתינים לכיוון שלו, הוא מצב אבוד, בו כבר לא היה אפשר להחזיר הערכה (אם הייתה כזו מלכתחילה) לבניטז. העונה הזו הלכה לשום מקום וכולם כבר היו נראים מיואשים. אני גם חושב שבניטז מלכתחילה לא היה מתאים לאמן אצלנו.

כלפי זידאן יש סוג של הערצה מצד השחקנים. הרבה מהם גדלו עליו ומעריכים אותו מאוד. כרגע, כשהדברים הולכים יחסית בסדר הוא נהנה מכך, השאלה היא מה יקרה כשדברים לא ילכו כמו שרוצים.


(zidane21) #73

זידאן לקח קבוצה שאין לה שיטה, אין לה מתכונת, אין לה רוח, ואין לה מזהה.
היה קשה לעכל את ריאל מדריד כצופה ואוהד.
היום יש שיטה, יש חילופים ברורים , יש כבוד לשחקנים ומ-השחקנים.

זידאן הוא לא קוסם(ברור שכן עם כדור), הוא פשוט עבד על הבסיס, נתן כבוד לשחקנים ושמע
מה יש להם להגיד. אני רק נזכר בתדרוך שלו לשחקני נבחרת צרפת לפני משחקי המונדיאל- הם הקשיבו לו וזה מה שחשוב.
הוא לא מסבך את העניינים יותר מדי. וזהו.

מאמן כדורגל כל מה שצריך: אופי,אישיות,הבנת משחק,תשוקה,ומנהיגות.

לא צריך להיות ד"ר לפיסיקת הקוואנטום או פסיכולוג עם תואר שני.


(Chagi) #74

למה הכל צריך להיות כל כך מסובך ?
בניטז קיבל צ׳אנס והייתה לו מטרה מסוימת שהוא לא היה קרוב לעמוד בה אפילו.
זידאן כן הצליח וזה הכל.

לא נאה לכם ? תבדקו את הסטטיסטיקה.


(orelh94) #75

Chagi,
היום זה בניטז מחר זה זידאן. הבעיה יותר עמוקה מסטטיסטיקה ויש סיבה מסויימת שאנחנו בקושי לוקחים אליפויות. בנוק אווט אנחנו טובים אבל כשזה מצריך איתנות לאורך זמן אנחנו נופלים פעם אחרי פעם.
הזמן יגיד מה יהיה.


(Uriah) #76

[QUOTE=zidane21;1678702]מה יש להם להגיד. אני רק נזכר בתדרוך שלו לשחקני נבחרת צרפת לפני משחקי המונדיאל- הם הקשיבו לו וזה מה שחשוב.
הוא לא מסבך את העניינים יותר מדי. וזהו.[/QUOTE]

אפשר קישור או קונטקסט לאירוע עצמו?


(Chagi) #77

[QUOTE=orelh94;1678733]Chagi,
היום זה בניטז מחר זה זידאן. הבעיה יותר עמוקה מסטטיסטיקה ויש סיבה מסויימת שאנחנו בקושי לוקחים אליפויות. בנוק אווט אנחנו טובים אבל כשזה מצריך איתנות לאורך זמן אנחנו נופלים פעם אחרי פעם.
הזמן יגיד מה יהיה.[/QUOTE]

ביום שזידאן לא יספק את הסחורה הוא יקום ויילך.

לגבי הליגה - לדעתי אם בודקים את קצב צבירת הנקודות של שלושת הראשונות מאז מינויו של זידאן הוא בפלוס על אתלטיקו וברצלונה.

וחוץ מזה בלי קשר - אנחנו נקודה מהמקום הראשון כשברצלונה עושה שיאים של אי הפסדים וכו׳. אז אם ניפול בנקודה על האליפות זה לא נורא (זה כן, אבל כרגע אנחנו נותנים פייט עד המחזור האחרון על האליפות , כשהיינו כבר במצב של -10).


(orelh94) #78

זאת בדיוק הבעיה שאני מדבר עליה, על ה’יקום וילך’ הזה.
כמה מאמנים ‘קמו והלכו’ או יותר נכון נבעטו בגלל שלא לקחו אליפות? המון. כמה מהכוכבים הגדולים, שתכל’ס אמורים לספק לך את הסחורה על הדש הוחלפו? לא מרצונם עצמם בגלל שיקולים כלכליים או היררכיים, כמה הוחלפו ונבעטו, בגלל יכולתם המקצועית? לא הרבה.
אם זה היה ככה, אז ראמוס, מרסלו, חאמס ובייל כבר כנראה לא היו איתנו היום.

ותעשה לי טובה, אנחנו במרחק נק’ מברצלונה פחות בזכות עצמנו, אם כי אנחנו עשינו את העבודה שלנו, אבל נא לא לשכוח את רצף איבוד הנק’ של ברצלונה, שבזכות זה אנחנו עדיין בתמונה.

יש פה בעיה מעבר למאמן וזה ניכר לעין. במיוחד בקדנציות של פרז.


(borntorun) #80

[QUOTE=gev keren;1678462]
אני אישית עדיין עצוב שמוריניו או קלופ לא הגיעו, רק לדמיין מה היו יכולים לעשות עם הסגל הזה בנוסף לדרך שלהם (סוף סוך דרך) ולמוטיבציה הגוברת (שניהם מוטיבטורים)[/QUOTE]

בזה אתם יכולים להאשים רק את עצמכם. את מוריניו המועדון (כלומר איקר) שרף בעצמו, וקלופ שכל הזמן מדבר על פרוייקטים ובנייה לטווח ארוך בטח לא מתרשם מהמדיניות של פרז. הם לא יבואו.

[QUOTE=Chagi;1678761]ביום שזידאן לא יספק את הסחורה הוא יקום ויילך.
[/QUOTE]

זאת בדיוק הבעיה של ריאל מדריד, במשפט אחד, וזו הסיבה שהמועדון הזה נשאר מאחור. חוסר היכולת לספוג כישלון אחד, והפיכת המאמן תמיד לשעיר לעזאזל. מה שאוראל כותב נכון.

חצי שנה זה לא כישלון, אלא אם כן אתם במקום ה5-6 ומטה. מאמן צריך זמן כדי לעבוד, כדי להטמיע את השיטה שלו, להחליט מיהם השחקנים שלו ולבנות קבוצה חדשה. כמו שגיא אמר, יש קשר ישיר בין הפעמים שבהם ריאל החליטה כן לתת הזדמנות למאמן, לבין הפעמים שזכתה באליפות. הרעיון הזה של להפיל הכל על המאמן ולא על השחקנים\נשיא, פשוט כי זה הכי קל, הוא מה שמכשיל אתכם פעם אחרי פעם.

המאמן לא מקבל מספיק גיבוי מהתחלה. הוא לא מקבל את הרכש שהוא רוצה, אלא את הרכש שפלורנטינו חושב שימכור לו חולצות. הוא לא יכול לספסל כוכבים. מה הפלא שהשחקנים מזלזלים בו? ומקבלים גיבוי מלמעלה, בניגוד למאמן?
בעיניי, ההצלחה היחסית בתקופת מוריניו, נבעה אמנם גם מהכישרון של מוריניו בתור מאמן, אבל לא מעט פשוט מהעובדה שהוא קיבל גיבוי ומנדט אמיתי בענייני הקבוצה.

לגבי השחקנים, בעיניי יש 2 שחקנים בלבד בעולם שהרוויחו באמת את הזכות להיות ‘מעל המאמן’ במועדון ברמה הזו - רונאלדו ומסי. כל השאר, ברי החלפה והמאמן מעליהם. בייל, בנזמה, ראמוס, שחקנים טובים מאוד אבל כולם ברי החלפה למועדון עם משאבים כמו ריאל. אין שום סיבה שיזכו למעמד של חצי אלוהים ויוכלו להפיל מאמנים כי הם לא באים להם טוב בעין.

שוק המאמנים בטופ הוא שוק מוגבל מאוד, וריאל שורפת אותו אחד אחד. את מוריניו ואנצ’לוטי שרפתם כבר, לוצ’ו ופפ לרוע מזלכם הם אגדות של היריבה, קלופ ספק אם יגיע למקום עם התנהלות כזו. מאמן מהטופ כיום הוא מצרך הרבה יותר נדיר משחקנים ברמה הזו - תשאלו את סיטי. פלורנטינו מסרב להבין את זה, ומתעקש ללקק לשחקנים הכוכבים שלו (שמלבד רונאלדו, שגם הוא כבר לא בשיא, כולם ניתנים להחלפה) שימכרו לו חולצות במקום למאמנים שיביאו לו תארים.


(orelh94) #81

[QUOTE=NB.22;1678792]אנחנו במרחק נקודה מברצלונה כי זה המצב של הליגה. מה זה פחות בזכות עצמנו? רצף של 10 ניצחונות זה רצף של קבוצה שרצה לאליפות. ברצלונה נקלעה למשבר כמו שקורה לכל קבוצה אחרת בתבל, וזה שם אותנו במרחק נקודה כי פשוט, ניצלנו את זה מושלם. שנה שעברה נתנו חצי עונה מטורף, אבל רצף של שני משחקים(בילבאו, וויאריאל וקלאסיקו) הרסו את העונה, וברצלונה ניצלה את זה. למה כשזה קורה לברצלונה זה פחות בזכותינו? ועוד להיזכר בתגובות פה באמצע דצמבר-ינואר; ברצלונה לא בשיאה(עם רצף איבוד הנק’ נגד ולנסיה, דפורטיבו, אספניול…), אנחנו פראיירים לא מנצלים את זה, אוי בזבוז של עונה וכו’…[/QUOTE]

אני בעד קודם כל לעשות בדק בית אצלי בביתי. אחר כך לחפש אצל אחרים. כמה אליפויות יש לך בעשור האחרון? וכמה יש לברצלונה?
כמה פעמים לא ניצלנו את ההזדמנויות שהיו לנו כי השחקנים עלו בזחיחות ושאננות?
תעשה לי טובה, קודם כל תהיה אמיתי עם עצמך ואחר כך תחפש אצל אחרים. יש פה בעיה עמוקה ואם תבחר להתעלם ממנה שיבושם לך.


(zidane21) #82

זמן 1:52.


(Chagi) #83

[QUOTE=orelh94;1678771]זאת בדיוק הבעיה שאני מדבר עליה, על ה’יקום וילך’ הזה.
כמה מאמנים ‘קמו והלכו’ או יותר נכון נבעטו בגלל שלא לקחו אליפות? המון. כמה מהכוכבים הגדולים, שתכל’ס אמורים לספק לך את הסחורה על הדש הוחלפו? לא מרצונם עצמם בגלל שיקולים כלכליים או היררכיים, כמה הוחלפו ונבעטו, בגלל יכולתם המקצועית? לא הרבה.
אם זה היה ככה, אז ראמוס, מרסלו, חאמס ובייל כבר כנראה לא היו איתנו היום.

ותעשה לי טובה, אנחנו במרחק נק’ מברצלונה פחות בזכות עצמנו, אם כי אנחנו עשינו את העבודה שלנו, אבל נא לא לשכוח את רצף איבוד הנק’ של ברצלונה, שבזכות זה אנחנו עדיין בתמונה.

יש פה בעיה מעבר למאמן וזה ניכר לעין. במיוחד בקדנציות של פרז.[/QUOTE]

איזו קבוצה אתה מכיר שמתנהלת בצורה כזו חוץ מריאל מדריד ? לא עולה לי שם .
מנגד, ארסנל וארסן ונגר, מכיר ? אני לא זוכר רצף אליפויות היסטרי של ארסנל תחת שרביטו.

אחרי שקראת את המשפט לגבי ונגר בטח תרצה לענות משהו כמו ׳אתה משווה את ריאל מדריד לארסנל ? זו שבאים אליה השחקנים הכי טובים בעולם ? ׳
אלה שאתה מתיימר להעיף כי נתנו עונה פחות טובה או משהו כזה. למה ששחקנים בטופ העולמי יבואו לקבוצה כזו שבועטים ממנה שחקנים בקלות (ובריאל מדריד מעיפים שחקנים בקלות יתרה יחסית - סמי חדירה, אוזיל די מריה, היגואין שחקנים שגם היום יכלו להיות שחקני סגל מעולים אם לא יותר בריאל מדריד או בכל קבוצה אחרת בעולם).

סגל שהיה בחצי הגמר שלוש פעמים עם מוריניו , פעמיים עם דון קרלו, ועוד פעם אחת עם זידאן. אולי זה בא וזה הלך אבל השורש הוא אותו שורש כבר שנים.

ריאל מדריד מתנהלת בצורה מאוד תובענית. זה חלק ממה שגורם לאוהדים לאהוד אותה וזה מה שעושה את ריאל מדריד ריאל מדריד.

מישהו זוכר שלפני שנת 98 לא זכינו בצ׳מפיונס כמעט שלושים שנה (32 לדעתי) ?

בקדנציה של פרז הגענו שלוש פעמים לגמר ועוד לפחות 7 פעמים לחצי.

לגבי המרחק מברצלונה - באמת ? אז אתה יכול להגיד אותו דבר על כך שברצלנונה במקום הראשון כי ריאל נפלה בתחילת העונה. אין בזה היגיון - קיימים בליגה 38 מחזורים ואחריהם בודקים מי צברה יותר נקודות וככה מוכרעת אליפות.

[RIGHT]זאת בדיוק הבעיה של ריאל מדריד, במשפט אחד[B], וזו הסיבה שהמועדון הזה נשאר מאחור[/B]. חוסר היכולת לספוג כישלון אחד, והפיכת המאמן תמיד לשעיר לעזאזל. מה שאוראל כותב נכון.

חצי שנה זה לא כישלון, אלא אם כן אתם במקום ה5-6 ומטה. מאמן צריך זמן כדי לעבוד, כדי להטמיע את השיטה שלו, להחליט מיהם השחקנים שלו ולבנות קבוצה חדשה. כמו שגיא אמר, יש קשר ישיר בין הפעמים שבהם ריאל החליטה כן לתת הזדמנות למאמן, לבין הפעמים שזכתה באליפות. הרעיון הזה של להפיל הכל על המאמן ולא על השחקנים\נשיא, פשוט כי זה הכי קל, הוא מה שמכשיל אתכם פעם אחרי פעם.

המאמן לא מקבל מספיק גיבוי מהתחלה. הוא לא מקבל את הרכש שהוא רוצה, אלא את הרכש שפלורנטינו חושב שימכור לו חולצות. הוא לא יכול לספסל כוכבים. מה הפלא שהשחקנים מזלזלים בו? ומקבלים גיבוי מלמעלה, בניגוד למאמן?
בעיניי, ההצלחה היחסית בתקופת מוריניו, נבעה אמנם גם מהכישרון של מוריניו בתור מאמן, אבל לא מעט פשוט מהעובדה שהוא קיבל גיבוי ומנדט אמיתי בענייני הקבוצה.

לגבי השחקנים, בעיניי יש 2 שחקנים בלבד בעולם שהרוויחו באמת את הזכות להיות ‘מעל המאמן’ במועדון ברמה הזו - רונאלדו ומסי. כל השאר, ברי החלפה והמאמן מעליהם.[B] בייל, בנזמה, ראמוס, שחקנים טובים מאוד אבל כולם ברי החלפה למועדון עם משאבים כמו ריאל. אין שום סיבה שיזכו למעמד של חצי אלוהים ויוכלו להפיל מאמנים כי הם לא באים להם טוב בעין.[/B]

שוק המאמנים בטופ הוא שוק מוגבל מאוד, וריאל שורפת אותו אחד אחד. את מוריניו ואנצ’לוטי שרפתם כבר, לוצ’ו ופפ לרוע מזלכם הם אגדות של היריבה, קלופ ספק אם יגיע למקום עם התנהלות כזו. מאמן מהטופ כיום הוא מצרך הרבה יותר נדיר משחקנים ברמה הזו - תשאלו את סיטי. פלורנטינו מסרב להבין את זה, ומתעקש ללקק לשחקנים הכוכבים שלו (שמלבד רונאלדו, שגם הוא כבר לא בשיא, כולם ניתנים להחלפה) שימכרו לו חולצות במקום למאמנים שיביאו לו תארים.[/RIGHT]

אני לא יכול להסכים עם הקביעה שהמועדון נשאר מאחור - בשנים האחרונות ריאל מדריד אחד משלושת המועדונים הטובים בעולם (בצוותא עם ברצלונה ובאיירן) . לא מזמן זכינו באליפות היסטורית עם מוריניו.

לגבי הפיטורים המוקדמים זה הגיוני לתת למאמן לפחות עונה כדי לראות מה הוא שווה אבל על סמך מה שראינו מבניטז אני בספק אם היינו באותה הסיטואציה היום, מה גם שמלכתחילה כולם הרימו גבה לגבי המינוי הזה כי מראש חשבו שהוא לא ברמה לריאל מדריד. נתנו לו צ׳אנס והוא נכשל לטעמי.

לגבי שחקנים קדושים אני גם מסכים איתך- רק רונאלדו ומסי צריכים לקבל את הפריווילגיה הזו. לדעתי זה משהו שנבע מהתקשורת בעיקר. בנו שתי שלישיות של שחקני התקפה (BBC / MSN) והחלו לשווק אותם בצורה הזו. המון פעמים חשבתי שאחד מבנזמה / בייל צריכים לרדת לספסל בלי קשר ליכולת אלא עם מחשבה של איזה סוג משחק אנחנו הולכים לשחק באותו המשחק ספציפי. ככה יותר שחקנים היו משחקים והייתה הבנה ברורה שלכל משחק ספציפי שחקן מסוים מתאים. למשל אם זה משחק צפוף אז חאמס/איסקו מתאימים הרבה יותר מאשר בייל ואם מולנו קבוצה תוקפת אז מפאת השטחים בייל הרבה יותר מתאים. עדיין לא ראיתי את המאמן שעשה את זה בריאל והייתי שמח לראות את זה, אני חושב שהיינו מקבלים קבוצה עוד יותר טובה.

לגבי מאמנים - תמיד יהיו מאמנים טובים פשוט צריך לדעת לבחור בהם. המאמן של סביליה, של פורטו, של יובה, טוטנהאם ומאמן נבחרת גרמניה הם מאמנים מעולים שלדעתי גם כן ראויים לאמן את ריאל מדריד וגם ריאלי שיגיעו (הוצאתי את קלופ מוריניו ושות׳ מהמשוואה בגלל ענייני פרקטיקה).


(Halla_Madrid) #84

אני לא מאמין שרשמתי עליו “קונפורמיסט” לפני שהוא מונה. להגנתי, הבנאדם משדר מלכותיות וגם שהייתה מתפלקת לו נגחה זה היה נראה אלגנטי. לא דמיינתי, גם אם מוריניו היה מגיע, שחמאס, שחקן של 80 מיליון יורו, היה נזרק לספסל וזה היה זורם כל-כך חלק מכל הצדדים. זידאן לא רואה בעיניים ויעשה כל מה שדרוש. כל השחקנים, גם אלה שאיבדו קרדיט, מאחוריו. אי אפשר לבקש יותר. יש לעונה הזאת וויב של 2013/2014, כשהתגבש הרכב מנצח בדרך לא דרך לקראת סוף העונה. אני עדיין חושב שהקבוצה בנויה גרוע. אני מקווה שהעונה הבאה לא תהיה שכפול של 2014/2015 ויתקבלו החלטות נכונות שינצלו את המומנטום.


(Raulito-7) #86

[B]15 שנה מאז זידאן![/B]

הרבה לפני שזכה בגביע אירופה בתור מאמן - זידאן הצית כל פעם מחדש את הדימיון עם הכדורגל הייחודי שלו בסנטיאגו ברנבאו. לפני 15 שנה בידיוק נחתמה העיסקה שהנחיתה את האגדה הצרפתית בריאל מדריד. זמן טוב להיזכר ב-15 רגעים גדולים

עוד הרבה לפני שכתב עוד פרק בהיסטוריה של ריאל מדריד, הפעם כמאמן ראשי שהוביל את הקבוצה לזכייה ה-11 בתולדותיה בגביא האלופות, פחות מחצי שנה אחרי שמונה למאמן - זינדין זידאן שבה את האוהדים בסנטיאגו ברנבאו עם הכדורגל המהפנט והקסום שלו. לפני 15 שנה בידיוק, ה-4 ביולי 2001 - פלורנטינו פרס הגשים חלום. ריאל מדריד הודיעה על החתמתו של זינדין זידאן, כוכב העל הצרפתי של יובנטוס האיטלקית בתמורה ל-75 מיליון דולר, סכום ששבר את שיא ההעברות שריאל מדריד קבעה בעצמה בפתיחת עידן הגלאקטיקוס קיץ אחד קודם לכן עם לואיס פיגו. “אין עוד מה לומר”, נכתב ב[B]שער המארקה[/B]. נקי, לבן, אלגנטי, עם תמונה של זידאן בלבן.

את סיפור המפית בערב הגאלה של אופ"א אתם כבר מכירים - “האם תרצה לשחק בריאל מדריד, זיזו היקר?”, כתב לו הנשיא, ובהמשך החלום הפך למציאות. החלום של פרס והחלום שלנו לראות את מיטב כוכבי תבל נוחתים בברנבאו שנה אחרי שנה ומשחקים בקבוצה שלנו. הרבה מעבר לכל הסטטיסטיקות היבשות והתארים - אפשר לומר שכל דקת משחק של זידאן בברנבאו הייתה תענוג צרוף.

לפני שבוע וחצי הוא חגג את יום הולדתו ה-44, עוד הזדמנות שהייתה לנו לנבור בארכיון ולהיזכר ברגעים הגדולים. אבל האמת שאפשר לומר שעשינו זאת מידי מחזור. אתם זוכרים את הנוהל שלנו - כתבות לקראת משחקים ובפינה היומית: ‘הגולאסו של זידאן נגד…’. פעם זו הייתה לה-קורוניה, וגם ויאריאל, וגם אלאבס, ועוד ועוד ועוד. אין ספק שהיו שחקנים, גם קשרים שכבשו יותר מזידאן, אבל אצלו כמעט כל גול היה בצבע. שערים מיוחדים. המגזין צ’מפיונס’ בחר בו לשחקן המצטיין של ליגת האלופות ב-2009, למרות שזכה בגביע רק פעם אחת.

כל-כך הרבה דברים נאמרו על זידאן, שמות תואר יצירתיים ניסו לתאר את איכות הכדורגל שלו. בפורום שלנו בת’רד ‘סיכום עשור’ בדצמבר 2009 חלקכם בחרתם בו לכדורגלן העשור. לפני רוברטו קרלוס, לפני ראול, לפני קסיאס. למרות ששיחק ביאל מדריד רק חמש שנים, לא כבש הכי הרבה, לא היה הכי יציב ולא זכה בהרבה תארים - זידאן תמיד היה משהו מעבר, והנשיא פרס אפילו השווה בינו לבין די-סטפאנו הגדול. הכל כבר נכתב על זידאן, אבל אנחנו חוזרים אחורה למשפט שאמר עליו שגיא כהן בגמר ליגת האלופות בגלאזגו ב-2002: “ברגע זה זינדין זידאן הוא גם אלוף אירופה עם צרפת, גם אלוף העולם עם צרפת וגם אלוף אירופה עם ריאל מדריד”. זידאן העביר חמש עונות כשחקן ריאל מדריד בין 2001-2006. אנחנו ניסינו לבחור את [B]15 הרגעים הגדולים[/B] של זידאן במדי ריאל מדריד:

  • [B]המספרים:[/B] 49 שערים ב-225 משחקים(הרקורד הטוב בקריירה שלו) | [U]העונה הפורייה ביותר[/U]: עונת 2002/03: 12 שערים ב-48 הופעות

  • [U]התארים:[/U] גביע אירופה(2001/02), אליפות ספרד(2002/03), פעמיים סופר-קופה ספרדי(2001, 2003), סופר-קאפ אירופי(2002) וגביע בן-יבשתי(2002)

  1. [B]ההצגה הרשמית כשחקן ריאל מדריד
    [/B]

בתאריך ה-3 ביולי נסגרה רשמית ההעברה, וכעבור שישה ימים העניין הפך מוחשי. זינדין זידאן, מחויך ונבוך - הוצג רשמית בסנטיאגו ברנבאו כשחקן ריאל מדריד לעיני אלפי צופים שבאו לקבל אותו. כתבים, צלמים, לא רק מספרד אלא מכל אירופה - היו חלק מהאירוע המרגש. כמיטב המסורת - זידאן הקפיץ קצת כדור, ליהטט, פיזר חיוכים וזכה למחמאות מהנשיא פרס וכן נשיא הכבוד אלפרדו די-סטפאנו. זידאן קיבל את חולצה מס’ 5 שהוריש מנואל סאנצ’יז הבלם האגדי שפרש בסיום האליפות ב-2001 אחרי 18 שנה במדי ריאל מדריד. ביובה רצו לכלול בעיסקה גם את מקאללה למשל אבל ריאל מדריד לא הסכימה. ביובה נכנעו - “לא יכולנו לעשות כלום כי זידאן היה נחוש לעזוב לריאל מדריד”

  1. [B]שער הבכורה במשחק נגד בטיס
    [/B]
    [B][/B]

ריאל מדריד פתחה את הליגה בצורה די חלשה. הפסד 1:0 במאסטייה לולנסיה הקשוחה של רפא בניטס ואחר-כך תיקו 1:1 מאכזב נגד מאלגה בברנבאו. ריאל הגיעה למשחק החוץ נגד העלה החדשה במומנטום שלילי. היא תפסיד שוב, הפעם 3:1 לאחר הצגה של ילד הפלא חואקין סאנצ’ז, כמיטב המסורת באותה עונה עם רקורד חוץ מזעזע, אבל היה רגע אחד חיובי. בדקה ה-14, בחלוף דקה אחת בלבד אחרי שבטיס כובשת שער יתרון - זידאן מקבל כדור בצד ימין בתוך הרחבה אחרי מסירה של ראול ובועט חזק לרשת. [B]שער הבכורה[/B] שלו במדי ריאל מדריד, גם זה משהו(החל מ-0:17).

  1. [B]הגולאסו נגד דפורטיבו לה-קורוניה
    [/B]

סוף הסיבוב הראשון, ריאל מדריד מארחת בסנטיאגו ברנבאו את המוליכה דפורטיבו לה-קורוניה. אחרי פתיחת עונה מהוססת - הקבוצה של דל-בוסקה מתחילה להתחבר, בעיקר במשחקי הבית. ידוע שניצחון על דפור יעזור לה לעלות לפיסגה על חשבון הקבוצה המצוינת של חאבייר אירורטה. המשחק נפתח בקצב מסחרר וכבר בדקה החמישית ראול מבשל נהדר למוריינטס וריאל מדריד עולה ליתרון. מייד אחר-כך דפורטיבו משווה מפנדל מדויק של רוי מקאיי. האירועים המשיכו לזרום רגע אחרי רגע ובברנבאו אסור היה למצמץ. אווירה של משחק עונה אמיתי. ואז בדקה התשיעית, האוהדים בברנבאו שכבר ראו הכל - מיטב כוכבי תבל, מהלכים קבוצתיים אדירים, מספרות, דריבלים סוחפים, נגיחות של סנטיאנה - הופנטו.
כמה פעמים יצא לכם לראות שחקן ‘ממציא’ תרגיל? וזה בידיוק מה שעשה זידאן בדקה התשיעית. הוא היה יכול למסור לרוברטו קרלוס שחיכה בצד שמאל אבל העדיף לפתוח את תיבת הקסמים והברנבאו חזה ברגע של כישוף: הצרפתי ביצע הטייעת רגליים כפולה, מהירה ומדהימה [B]שהוידאו[/B] יסביר אותה טוב יותר - ובעט פצצה לרשת של מולינה - 2:1 לריאל מדריד, איזה משחק! כל הטוב הזה רק בדקה התשיעית. ריאל ביססה את היתרון במחצית השנייה אחרי עוד שער נאה והפעם של ראול, אך למחרת כולם דיברו על ‘הארי פוטר’ הצרפתי של ריאל מדריד, המלך זידאן. מסורת ארוכת שנים בספרד היא ש’ביום שלושת המלכים’, ב-5 בינואר, מתקיימות חגיגות ותהלוכות בערים מרכזיות. במדריד נערכת החגיגה היפה מכולן, בסנטיאגו ברנבאו…

  1. [B]השער נגד ברצלונה בהקפצה בחצי הגמר
    [/B]

סופר-קלאסיקו בחצי גמר ליגת האלופות. דבר שלא קרה מאז עונת 1959/60, ימי פושקאש ודי-סטפאנו העליזים. והפעם בתפקיד הגיבורים: זידאן וראול, או יותר נכון זידאן ומקמנמן אם נתייחס לאותו ערב בקאמפ-נואו. ריאל מדריד של דל-בוסקה שהייתה קבוצה טובה הרבה יותר - עברה בדרך את אלופת אירופה באיירן מינכן עם ניצחון 2:0 בגומלין בברנבאו אחרי הפסד 2:1 במינכן; בארסה מנגד עברה את פנאתינייקוס בשלב רבע הגמר. היתרון היחיד של בארסה היה הקוף הגדול שסחבה איתה ריאל מדריד שלא הצליחה לנצח בקאמפ-נואו מאז 1984. ריאל הגיעה למשחק הראשון במערך מעט זהיר למרות שבארסה חסרה את ריבאלדו. גם בריאל מדריד היו נעדרים - לואיס פיגו שנהנה להתחמק מהמשחק וספג צהוב מיותר וכן מוריינטס הפצוע.
אחרי מחצית ראשונה מאופסת - המשחק התעורר. בדקה ה-55 ראול שלח כדור עומק נהדר לזידאן שעשה תנועה אדירה בצד שמאל. המאסטרו הצרפתי הפגין קור-רוח עצום והקפיץ מעל ידיו של רוברטו בונאנו, 1:0 לריאל מדריד ושער שני בצ’מפיונס לזיזו: [B]הנה הגול[/B](החל מ-0:46) ממש בסמוך לסיום שיתוף פעולה מוצלח בין המחליפים הוביל לשער שני - קונססאו מסר ימינה למקמנמן שהקפיץ באומנות. שתי הקפצות, 2:0 לריאל מדריד ומקדמה אדירה לקראת הגומלין בברנבאו. ‘לגלאזגו’, זו הייתה המטרה של ריאל מדריד שבגומלין סיימה רק בתיקו 1:1 לפרוטוקול עם גולאסו של ראול. ריאל מדריד חוזרת לגמר גביע אירופה, מה מכין לנו הפעם זידאן? תסמכו עליו…

  1. [B]שער המאה נגד לברקוזן בגמר[/B]

מאות אלפי מילים נכתבו על המשחק הזה, הערב הזה, השער הזה, הרגע הזה. צפינו בו כמו עוד מיליוני מדרידיסטאס ברחבי העולם אינספור פעמים, ועדיין נראה שלא נאמר מספיק. כל הקדמה תהיה מיותרת, תחמיץ את הרגע וכל המוסיף גורע: דקה 45, גמר ליגת האלופות בהמפדן פארק בגלאזגו, המקום בו ריאל מדריד זכתה בגביע אירופה השישי בתולדותיה ב-1960 אחרי שהביסה 7:3 את פרנקפורט בגמר במשחק שנחשב לטוב ביותר בהיטסוריה של הכדורגל. לוח התוצאות מראה 1:1(לריאל מדריד - ראול, ללברקוזן - לוסיו). סולארי שולח את רוברטו קרלוס באגף והמגן השמאלי שפתח בדהירה מרים לאחור בלי להסתכל. זידאן מכין את הגוף בצורה מושלמת ויורה ברגל שמאל לחיבורים של בוט. ‘זה שער שמנצח גמר ליגת האלופות’, אמר שגיא כהן על השער הנפלא של השחקן הטוב ביותר בעולם שבקיץ שהצטרף גם היה היקר ביותר בעולם והביא למועדון הטוב ביותר בעולם בידיוק בשנת ה-100 להיווסדות המועדון את התואר היקר מכל.
עד לאותו רגע זידאן, שכבר זכה במונדיאל 1998 עם צרפת כשכבש צמד נגיחות בגמר וכן ביורו 2000 עם הטריקולור - נחשב ללוזר בליגת האלופות, כמה מפתיע. הוא הפסיד בשני גמרים - אחד לדורטמונד ב-1997 והשני לריאל מדריד כעבור שנה, ורצה את התואר היחיד שחסר לו. הוא סיים את הפרק ביובה בצורה צורמת עם הרחקה במשחק נגד המבורג והוא פתח את העונה האירופית באיחור. ואז באותו רגע הוא הפך לאגדה, כתב את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד.
“הכי חשוב שזה שער הניצחון”, אמר זידאן שחגג בטירוף וחרג מהאדישות שאופפת אותו. התקשורת פירגנה גם לקסיאס, הילד הצעיר שעלה מהספסל במקומו של סזאר ורשם סדרת הצלות מרשימה כולל הצלה אחת אדירה עם הרגל, ובכה בסיום המשחק. “אנחנו חוגגים את שנת המאה של המועדון עם התואר המזוהה ביותר עם ריאל מדריד - גביע האלופות התשיעי, וזה אומר שוב עד כמה המועדון הזה הוא הגדול בהיסטוריה”, אמר ראול, לו הזכייה השלישית שלו במפעל, לאחר המשחק. זו הייתה הזכייה הראשונה והיחידה של זידאן בגביע עם האזניים הגדולות, אבל למי אכפת. איזה ערב למזכרת, ה-15 במאי 2002. נסו גם אתם את בעיטת הוולה הזו בבית. [B]ג-ו-ל-א-ס-ו[/B]
[B]
6. הפארטידזו נגד ולנסיה[/B]
[B]

[/B]

מחזור 16 בעונת 2002/03, חיזרו איתי אחורה בזמן. ריאל מדריד, עם משחק חסר אמנם - מרוחקת 8 נק’ מהמוליכה ריאל סוסיאדד, כאשר ולנסיה של רפא בניטס, השנייה בטבלה, האלופה עם הגנת הברזל - מגיעה להתארח. מעבר למצ’אפ הקשה, תנאי המגרש היו רעים מאוד בגלל כל שלוליות המים בסנטיאגו ברנבאו. איך ריאל מדריד תצליח לפתח את המשחק הרגיל שלה ולהתגבר על המכשול הזה? כמוכן ויסנטה דל-בוסקה ששכל את אימו - הגיע למשחק למרות הכל. ריאל מדריד רצתה לנצח בשבילו. עד אותו ערב זידאן לא בישל ולו שער אחד. ובערב אחד הוא עשה הכל.
רונאלדו היה הראשון ליהנות מכדור עומק ענק של הצרפתי בין שחקני ההגנה בדקה ה-36. אז’אלה השווה בנגיחה, איך לא, אבל זידאן כבש והעלה את ריאל מדריד שוב ליתרון בעזרה של שחקן הגנה בו פגע הכדור. ריאל הייתה טובה יותר ללא ספק והרחקתו של איימאר סייעה לה להכריע את המשחק. גוטי שעלה מהספסל וגרם לקאפלו לקפוץ בטירוף אחרי השער השלישי - ביסס את היתרון, והפינאלה היה שייך לשניים - זידאן ופורטיו. רגע לפני שנגמר, זידאן קיבל מסירה מגוטי על סף מחצית המגרש. בהטעייה אחת הוא ביטל שחקן הגנה אחד, ביצע פדלאדה מול השחקן השני ובתזמון מושלם ועם הרבה רכות שלח כדור עומק לפורטיו שבעט לרשת של פאלופ וכבש שער בכורה במדי ריאל מדריד בליגה. [B]רוצו לצפות![/B] טירוף בברנבאו, 4:1 לריאל מדריד. במארקה הסתפקו במילה אחת: ‘קוסם’.

  1. [B]שירה בתנועה נגד מנצ’סטר יונייטד
    [/B]

רבע גמר ליגת האלופות, עונת 2002/03: ריאל מדריד נגד מנצ’סטר יונייטד. אמנם דווקא האנגלים סיימו במקום הראשון בשלב הבתים השני אבל לכעסו של פרגוסון - אופ"א סימנה להם הגרלה אכזרית. יונייטד חלמה להניף גביע באצטדיונה הביתי בשנה בה הגמר נערך בתיאטרון החלומות, אבל בדרך עמדה מולה משוכה גבוהה מידי - אלופת אירופה של ראול, פיגו, זידאן וגם רונאלדו(ששמר את התחמושת לגומלין). זידאן תמיד היה ידוע כשחקן של משחקים גדולים. הוא יזייף ולא יביע עניין מיוחד בכל משחקי המאלגה ואוססונה, אבל ערב בו כל העולם צופה - זו הבמה שלו. את התכונה בברנבאו אפשר היה להרגיש עוד לפני המשחק, קרב של שתי אימפריות והאוהדים נתנו הצגה. המשחק התחיל בצורה מהוססת עד שהקוסם, הקוסם זידאן נכנס למשחק. השחקנים של מנ’צסטר יונייטד פשוט עמדו ולמדו, נתנו לו ולקבוצה כולה לתת את אחד מערביה הגדולים.
“הואלס של זידאן”, נכתב בכותרת של הAS למחרת המשחק. מעולם לא היה שחקן שיכל לגרום למשחק להראות כמו ריקוד איטי, מדוייק ומוקפד. “שירה בתנועה”, זו הייתה הכותרת שלנו על המשחק באגף משחקים הגדולים. ומה נאמר על הפרטנר שלו לריקוד באותו הערב? “ריאל קונה שחקנים גדולים כמו פיגו, זידאן ורונאלדו, אבל מבחינתי השחקן הטוב בעולם כיום הוא ראול. אנחנו יכולים להסתדר עם האחרים, אבל לראול עוד לא מצאנו פיתרון”. גם סיר אלכס פרגוסון לא יכל שלא להריע ל-7, אולי במשחקו הטוב בקריירה ואולי המשחק הטוב ביותר של ריאל מדריד הגלאקטית. זידאן מסר לפיגו שתקע את הכדור בחיבור של בארטז ובהמשך אחרי חילוץ כדור של רוברטו קרלוס מסר מדויק לראול שכבש את השני. במחצית השנייה ריאל טסה למתפרצת וכבר הובילה 3:0 אבל רוד ואן-ניסטלרוי הרס את החגיגה והשאיר ליונייטד סיכוי קטן בגומלין. האמת שגם המשחק באנגליה היה כדורגל לתפארת מצד ריאל מדריד וזידאן - [B]לינק[/B]. מהמשחקים הטובים ביותר בתולדות ליגת האלופות.

  1. [B]הוולה נגד ויאדוליד[/B]

לוח התוצאות במחצית הראה כבר 3:0. ריאל מדריד חגגה מול ויאדוליד בברנבאו. זו הייתה תחילת העונה של קיירוש, שהקבוצה עבדה על אוטומט עוד כירושה של ויסנטה דל-בוסקה. כשכוחם של הכוכבים היה עוד ברגלם, למרות הסדקים בהגנה שצצו שוב ושוב וגם במשחק הזה. ראול היה כוכב הערב. הוא הספיק לכבוש צמד נהדר - אחד בעקב מרשים והשני בואסיליניה אחרי מסירה ש ל רוברטו קרלוס. אבל הברנבאו שחזה באותו ערב במשחק שלא רואים אפילו בפלייסטיישן - כל גול בצבע - חיכה להתעוררות של זינדין זידאן. זמן טוב לרשום את שער הבכורה שלו לאותה עונה.
בדקה ה-55 בקהאם שלח מסירה ארוכה נהדרת קרוב לאיזור מחצית המגרש. זידאן שהיה בצד שמאל מחוץ לרחבה, הכין את הגוף כרגיל בצורה מושלמת והתרכז. ואתם מכירים את המשוואה: [B]וולה של זידאן=שער[/B], כמו בגלאזגו, כמו בהמשך העונה נגד סנטאנדר. זידאן שלח פצצה לרשת והעלה את ריאל מדריד ל-4:0. המשחק הסתיים בניצחון 7:2. פיגו כבש בפנדל, רונאלדו התכבד גם כן וראול השלים שלושער. ריאל מדריד נראתה מפחידה, מכונה התקפית מושלמת. “הצגנו משחק מושלם”, אמר זידאן שהחמיא לבקהאם על הבישול.

  1. [B]שער הניצחון נגד באיירן מינכן בשמינית הגמר[/B]

בפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות, ריאל מדריד משחקת נגד באיירן מינכן בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות. ריאל סיימה במקום הראשון בשלב הבתים בעוד באיירן, בעונה גרועה - הייתה רק הסגנית של ליון. אבל מאזן האימה של ריאל מדריד בגרמניה ידוע לכל. ריאל הייתה כרגיל קרובה להפסד, כשרוי מקאיי העלה את באיירן מינכן ליתרון כשנותרה עוד רבע שעה לשחק. ואז ריאל נהנתה מהמון מזל כשבעיטת דרד’לה של רוברטו קרלוס מ-30 מטר חלפה מתחת לידיים של אוליבר קאן. ריאל מדריד חוזרת הביתה לברנבאו עם שער חוץ במינכן, 1:1.
גם לקראת גומלין שמינית הגמר היו בעיות. רונאלדו הפצוע נעדר וראול סחב רגל והיה נראה שלא במיטבו. עקף את אוליבר קאן ולא הצליח לכבוש מול שער ריק. “זה בלתי-אפשרי שגם אני וגם רונאלדו לא נשחק במשחק כזה, אעלה על המגרש בכל מחיר”, אמר ראול לפני המשחק. אז ראול נלחם כמו אריה אמנם אבל מי שהכריע את המשחק היה זידאן, עם קצת קרדיט למיצ’ל סאלגדו שהציל בעיטה מהקו. בכל-מקרה, בדקה ה-32 בקהאם הרים כדור מצד ימין, סאלגדו קפץ נהדר וניצח את שחקן ההגנה של באיירן וזידאן חיכה בשקט בצד והסתער והכניע את אוליבר קאן בבעיטת קונג-פוג לרשת. [B]הנה הגול[/B](החל מ-0:23). ריאל העפילה לרבע הגמר שם סיימה את הסיפור מול מונאקו.

  1. [B]הגולאסו במשחקי ההכנה ב-2004[/B]
    אחרי סיום העונה העלוב עם קיירוש - ריאל מדריד בחרה ב-“רס"ר” חוסה אנטוניו קמאצ’ו כמאמן הבא וקיוותה לאסוף את השברים בקיץ. כמיטב המסורת היא המשיכה עם מסע משחקים באסיה כשהמטרה היא כלכלית בלבד. אחרי תיקו 2:2 עם בנפיקה וניצחון 3:1 במשחק השני מול יונייטד איצ’ירה(גוטי, ראול וסולארי) - ריאל מדריד שיחקה נגד קבוצת ורדי טוקיו. האוהדים שהגיעו לא רק זכו לראות מקרוב את הכוכבים שדיוקן שלהם היה תלוי בפוסטר בחדר - אלא גם שער ענק של זינדין זידאן, זה שפתח את החגיגה.
    בדקה התשיעית זידאן קיבל מסירה מרונאלדו ובאמצעות הטעיית ‘רולטה’(סיבוב) מהירה ופדלאדה(‘אופניים’) מייד לאחר-מכן - ביטל שני שחקני הגנה וכבש במהירות מול השוער. שער ענק שלא רואים כל יום גם בכדורגל ילדים או בליגות חובבים. רונאלדו, פיגו ומוריינטס הוסיפו שערים נוספים בדרך ל-4:0 שאף-אחד לא זוכר בכלל, חוץ מזיכרון
    מתוק בדמות השער של זידאן כמובן. [B]צפו ותהנו![/B]

  2. [B]קרב הענקים האחרון נגד יובנטוס[/B]

עונת 2004/05, העונה בה החל נאחס שמינית הגמר. לא עונה אותה ריאל מדריד תרצה לזכור. שלושה מאמנים - קמאצ’ו, ראמון ולושמבורגו שניסה לעשות סדר והקבוצה רשמה רצף נצחונות יפה תחתיו בהתחלה, נחיתות מול ברצלונה, הזדקנות הכוכבים. ריאל סיימה רק במקום השני בשלב הבתים בניגוד ליובה שסיימה כאלופת ‘הבית הישראלי’ שכלל את באיירן, אייקס ומכבי. הגרלת שמינית הגמר זימנה לריאל קרב ענקים נגד יובה שהדיחה אותה בחצי הגמר לפני שנתיים, מול המכונה המשומנת של קאפלו שתשלוט בסרייה A באותו הזמן. לערב אחד ריאל מדריד נראתה כמו הקבוצה הגדולה ההיא, כמעט.
ריאל מדריד שלטה בכדור, יצרה הזדמנויות כמו הבעיטה של ראול למשקוף אחרי כדור רוחב של רוברטו קרלוס, גם רונאלדו ופיגו החמיצו, בעוד איבן הלגרה כובש את השער היחיד במשחק אחרי כדור חופשי נהדר של בקהאם. אבל כוכב המשחק היה זידאן, עם הצגה כמו בימים הטובים. זידאן הרגיש טוב על המגרש וניהל את המשחק יוצא מן הכלל. הוא היה בימין, בשמאל, במרכז, שום התקפה לא עברה בלי כיוון שלו. זידאן חילק מסירות חכמות, ביצע טריקים יפים והיה נראה זריז וחמקמק גם מול ההגנה האיטלקית החזקה. הברנבאו נהנה מכל רגע. זה היה סוג של ‘אקורד הסיום’ של זידאן בגביע אירופה. בגומלין ריאל מדריד תפסיד 2:0 ותעוף.

  1. [B]הפצצה נגד סביליה בפיחואן[/B]
    עונת 2004/05 לא הייתה העונה הטובה ביותר של זידאן בקבוצה, בלשון המעטה. וזו גם לא הייתה עונה טובה של ריאל מדריד, תחליטו אתם מה סיבה ומה התוצאה. זיזו כבש רק 6 שערים ב-40 הופעות ולא בידיוק הצליח להפגין את היכולת מיורו 2004 אלא יותר בכיוון של שיחזר את סיום העונה העגום בריאל מדריד(קיירוש), גם ברמה האישית. אבל גם בעונה חשוכה כזו זידאן התעלה פה ושם, אם זה בקלאסיקו השני, במשחק נגד יובה, נגד אספניול כשכבש גולאסו. והיה גם שער אחד מיוחד בפיחואן נגד סביליה, [B]איזו פצצה[/B].
    לושמבורגו החזיר את ריאל מדריד למאבק האליפות, בטח אחרי שניצחה את ברצלונה 4:2 בעימות הישיר ביניהן בברנבאו, אלא שבארסה לא מעדה. במחזור ה-36 ריאל מדריד יצאה לפיחואן נגד סביליה האגרסיבית ובשורתיה בלט ילד צעיר יוצא דופן בשם סרחיו ראמוס שהעלה את סביליה ליתרון אחרי פצצה אדירה לרשת של איקר. חאבי נאבארו כבש שער עצמי לפני ההפסקה. ריאל התקשתה לפתח את המשחק שלה למרות יכולת טובה של רונאלדו, ואז בדקה ה-73 זידאן השתחרר מהשומר שלו ושלח בעיטה אדירה מחוץ לרחבה למשקוף ופנימה. ריאל קיוותה להלחיץ את בארסה אלא שבפטיסטה, בעונה אחר-כך אצלינו - כבש שער שיוויון ובארסה זכתה באליפות.

  2. [B]שלושער ראשון בקריירה![/B]
    ערב מחזור סיום הסיבוב הראשון, כשריאל מדריד המגמגמת של לופז קארו אירחה את סביליה בברנבאו - המצב היה קודר. חילופי הדורות לא בידיוק הצליחו והמשחק המסקרן היה קרב בין מקומות 6-7. את ברצלונה היה בלתי-אפשרי לראות גם עם משקפת. לופז קארו שהחליף את לושמבורגו הכושל לא בידיוק הצליח למנוע את שקיעתה של הספינה. לא פחות משישה הפסדים היו לריאל מדריד ב-18 מחזורים, נתון בלתי מתקבל על הדעת. סנטאנדר, סלטה, ולנסיה וגם ברצלונה - כולן חגגו בברנבאו. אבל גם מאותה עונה לא פשוטה יש רגע אחד למזכרת. ככה זה כששני קוסמים, גוטי וזידאן - באים לעבוד, וריאל מדריד משחקת בדרך היחידה בה היא יודעת - לתקוף, לתקוף ולתקוף. עם סיסיניו ורוברטו קרלוס שהצטרפו כמו קיצוניים, עם כל הקשרים ההתקפיים, ועם בפטיסטה - כשראול ורונאלדו פצועים.
    זידאן החל את הערב על תקן המבשל כשגוטי העלה את ריאל ליתרון מהיר(6’), אך סביליה השוותה. בדקה ה-57 זידאן כבש בפנדל מוצלח, ושתי דקות אח"כ הגיע רגע גאונות שקשה להסביר. זידאן פיספס מסירה טובה והכדור הגיע לגוטי שזיהה את זידאן ושלח לו עקב מדהים. זידאן כבש בקלילות מול השער וריאל ביססה את היתרון. שתי הקבוצות הציגו כדורגל התקפי נפלא אך ריאל הייתה טובה יותר. אייטור אוסיו כבש שער מצמק בדקה ה-83 והעלה שוב את לחץ הדם, אבל ברגע האחרון ריאל טסה למתפרצת וגוטי שוב בישל לזידאן שכבש שלושער ראשון בקריירה, הוריד חולצה בטירוף למרות הגשם וקבע: ריאל מדריד מנצחת. [B]הנה המופע[/B] של זיזו מאותו ערב. העקב של גוטי: 03:24
    [B]

    [/B]

  3. [B]הפרידה מהסנטיאגו ברנבאו[/B]

כמה פעמים ראיתם אוהדים זקנים עם שיער לבן לצד ילדים קטנים פשוט בוכים במשחק ליגה רגיל שלא קבע דבר? המחזה המקסים והלא-שיגרתי הזה ארע במשחקו האחרון של זינדין זידאן בריאל מדריד בפני הסנטיאגו ברנבאו, לפני כעשור. הסנטיאגו ברנבאו ‘לבש חג’ במשחק נגד ויאריאל - כרזות, שלטים, אלפי אוהדים עם החולצה הלבנה ומס’ 5. זידאן כבש, כצפוי, שער קלאסי בנגיחה והיה הטוב על המגרש יחד עם בפטיסטה. היה ברור שכוחו עוד ברגליו אך זיזו רצה לפרוש בשיא, כמאמר הקלישאה. זידאן היה שלם עם ההחלטה, אבל האוהדים ממש-ממש לא. גם באותו משחק הוא כידרר, ליהטט, ניהל, הציג רגעים קסומים וכבש את שער השיוויון בנגיחה(2:2). ויאריאל האורחת לא נתנה כבוד אלא פייט עצום וכמעט ניצחה בזכות פורלאן וגם משחק הגנה איום ונורא של ריאל מדריד.
ריאל פתחה בלחץ עצום על השער אבל ראול לא הפסיק להחמיץ עד שבישל לבפטיסטה בנגיחה והחלוץ הברזילאי בעט וולה אדיר. עד המחצית ויאריאל הצליחה להפוך את התוצאה עם שער עצמי של מחייה ואחר-כך גול של פורלאן. בדקה ה-66 הברנבאו קם על הרגליים כשבקהאם הרים מצד ימין וזידאן ניצל יציאה לא טובה של דייגו לופז ונגח לפינה את השיוויון. סרחיו ראמוס עוד הורחק וכמעט הרס אבל שתי דקות בלבד אחרי שער היתרון של פורלאן בפנדל - בפטיסטה השווה שוב. זידאן הנרגש הוחלף בדקה ה-90 והזיל דמעה בסיום אחרי שהחלים חולצות עם חואן רומאן ריקלמה. ככה צריך להיפרד מאגדה.

  1. [B]הזכייה בליגת האלופות כמאמן[/B]

לאחר התיקו 2:2 במאסטייה - ריאל מדריד החליטה להיפרד מרפא בניטס. זינדין זידאן נבחר להיות ממלא מקומו והוא קיבל את הג’וב הנחשק ביותר, אחרי ניסיון קצר ודל בריאל מדריד קסטיליה. זה קרה ב-4 בינואר כשזידאן הוצג בברנבאו כמאמן החדש של ריאל מדריד יחד עם משפחתו. “אני מתרגש יותר מהיום בו הייתי כאן והוצגתי כשחקן החדש של ריאל מדריד, ומודע לאחריות”, אמר זידאן שהעז אפילו לדבר על תואר. הפתיחה הייתה נהדרת עם שני נצחונות חלקים, ובהמשך התיקו נגד בטיס בחוץ סיבך אותנו כהוגן. המשבר העצום הגיע בפברואר אחרי הפסד 1:0 בדרבי לאתלטיקו מדריד ופער 12 נק’ מברצלונה. זה היה ההפסד היחיד של ריאל מדריד בליגה שמאז לא הפסיקה לנצח, אבל זה לא הספיק לאליפות. זידאן לא חשש לייבש את חאמס ולעתים את איסקו, קיבע את קאסמירו כשחקן הרכב שמייצב את הקבוצה, נתן ביטחון ל-B-B-C ושילב את לוקאס ואסקס בחוכמה.
ריאל ביצעה מהפך בקאמפ-נואו בליגה בזכות שערים של בנזמה וכריסטיאנו(2:1) ובהמשך התקדמה באירופה לאט-לאט: רמונטדה נגד וולפסבורג תוצרת כריסטיאנו(3:0) ואח"כ ניצחון דחוק בגומלין נגד סיטי בזכות שער עצמי של פרננדיניו(1:0). זידאן הגיע לגמר נגד המאסטרו צ’ולו סימאונה כשהוא חולם על הגביע ה-11. בזכייה התשיעית בגביע אירופה הוא כבש בוולה נהדר לרשת של לברקוזן; בזכייה העשירית הוא היה עוזר המאמן של אנצ’לוטי וקפץ על ערימת השחקנים. והגביע ה-11, ה-UnDcima חתומה בעיקר על שמו. אין צורך לחזור על עלילות הגמר - הגול של ראמוס, ההחמצות. הפציעה של קרבחאל, השיוויון של קראסקו, העייפות ודו-קרב הפנדלים המותח עד מוות כשכריסטיאנו כבש והוציא אותנו מחושך לאור. מי האמין איי-שם בחודש ינואר שככה תסתיים העונה? כך אמר זידאן לאחר המשחק - אני לא רוצה לנתח שום דבר עכשיו אלא רק ליהנות". הוא התחבק ארוכות עם הנשיא ואמר “לחשתי לפלורנטינו באוזן - תודה. תודה שנתת לי את הזכות לאמן את הקבוצה הזו”. תודה לך זידאן.
[U][B]
נותרו בחוץ:[/B][/U] [B]גולאסו נגד אלאבס[/B] בהופעת הבכורה של רונאלדו| [B]העימותים עם לואיס אנריקה[/B] בקלאסיקו בברנבאו ב-2003| [B]צמד נגד אא"ק אתונה[/B] בליגת האלופות בשלב הבתים(2003)| [B]הוולה נגד סנטאנדר[/B] ב-2004 אחרי בישול של רונאלדו| [B]מהלך אדיר נגד ויאדוליד[/B] יחד עם רונאלדו והחמצה שלומיאלית| [B]זידאן נוגח לרשת בקלאסיקו[/B] ודופק את הראש בקורה(2005)| [B]המשחק האחרון במדי ריאל[/B] - זידאן כובש ומפסיד 4:3 בפיחואן|


(Raulito-7) #87

היום, ה-9 ביולי - חלף בידיוק [B]עשור מאז משחק הפרישה של האגדה זינדין זידאן[/B]. וכמה שהתמונה הזו קורעת לב, כמה שזה היה צריך להיות אחרת. גמר מונדיאל 2006, נבחרת איטליה נגד נבחרת צרפת. זידאן הציג חודש קסום על אדמת גרמניה והוביל את הנבחרת מרחק משחק אחד משחזור ההישג מ-1998. הוא כבש את השער השלישי נגד ספרד, הוא בישל להנרי נגד ברזיל ורקד על המגרש מול רונאלדיניו וקאקא וכבש את הפנדל המנצח בחצי הגמר נגד פורטוגל. ואז…זינדין זידאן [RIGHT]במשחקו האחרון בקריירה מאבד את העשתונות ונוגח במטראצי שהקניט אותו. “אם אתה כל-כך רוצה את החולצה שלי אתן לך אותה בסיום המשחק”, אמר זידאן למטראצי אחרי עוד פאול של הבלם של אינטר, בעוד מטראצי אמר - “אני מעדיף את החולצה של אחותך”. משחק הפרישה של זידאן לא השאיר עיניים יבשות, להוציא את הצד המנצח. מיליוני אוהדי כדורגל, ולא חשוב מי הנבחרת או הקבוצה שלהם, חוו על בשרם את הקלישאה – אין צדק בכדורגל. הוא כבש בקור רוח מצמרר כבר בפתיחה עם ‘פאנקה’ – הקפצת פנדל למשקוף ופנימה. חילק מסירות חכמות, ניהל את המשחק של צרפת בתבונה ובמהלך ההארכה כמעט ניצח את המשחק במו פדחתו. אבל אז עלה הדם לראש, הראש ירד לחזה של מטראצי והקריירה של זיזו הסתיימה בטונים צורמים. תמוה כמו כל הגאונים.

[/RIGHT]

[RIGHT]זידאן כבש בדקה השביעית בפנדל אולם מטראצי ששיחק במקום נסטה הפצוע - כבש אחרי כדור חופשי בדקה ה-19. צרפת עם ריברי והנרי הייתה טובה יותר אך לא הצליחה לכבוש וגם טרזגה ו-וילטורד שנכנסו כמחליפים לא עזרו. זידאן הורחק בדקה ה-110 ואז צרפת איבדה את זה. בפנדלים הי נכנעה לאיטליה שכבשה את כל חמש הבעיטות שלה - פירלו, מטראצי, דה-רוסי, דל-פיירו, גרוסו, בעוד דויד טרזגה הבועט השני של צרפת וזה שכבש את שער הזהב בגמר יורו 2000 נגד איטליה - מצא רק את המשקוף.

[/RIGHT]


זידאן אחד הגדולים בהיסטוריה ללא ספק, גם עם הנגיחה המטופשת הזו. וכמה שהייתי עצוב בתור ילד בכיתה ח’. רגע טראגי. טורניר אדיר שלו משלבי הנוק-אאוט ומעלה, באמת. זידאן במלוא הדרו. צרפת הציגה סגל אדיר אבל תזכרו בנבחרת הכושלת של המוקדמות שלא הצליחה לנצח את ישראל אפילו וככה אפשר להבין עד כמה ההשפעה שלו הייתה עצומה. רגע כל-כך עצוב, לראות אותו חולף על פני גביע העולם ויודע שהוא לא ייגע בו. אם הוא היה מביא עוד מונדיאל…


(Raulito-7) #88

[RIGHT][U]בידיוק לפני 18 שנה:[/U] [B]הרגע הגדול של צרפת וזידאן! [/B]צרפת מביסה 3:0 את ברזיל בגמר מונדיאל 1998 הביתי וזוכה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם. צמד שערים של זינדין זידאן בנגיחות (27 ו-45’), שער שלישי של פטי עמוק בתוספת הזמן ותעלומה אחת גדולה - מה עבר על רונאלדו, השחקן הטוב בעולם באותם ימים שהתמוטט ערב המשחק בחדרו במלון, כנראה מלחץ נפשי, ועלה לשחק בכל-זאת. זידאן שנבחר כמובן ל-MVP של הגמר, ביסס את מעמדו בכדורגל העולמי אחרי שהגיע לטורניר כאלוף, איטליה במדי יובה, ובאותה שנה הוא יזכה גם בפעם הראשונה(מתוך שלוש) בתואר שחקן השנה של פיפה. ובחזרה למשחק, מרסל דסאיי הורחק בצהוב שני בדקה ה-68 אך גם זה לא עזר לאזן את יחסי הכוחות. קראמבו שזכה בצ’מפיונס עם ריאל פתח בהרכב הצרפתים ורשם ‘זכייה כפולה’.

עוד קצת הרחבה על הטורניר: מלך שערי הטורניר היה דאבור שוקר מנבחרת קרואטיה שהפתיעה בגדול כשהעפילה עד לחצי הגמר שם הודחה רק ע"י האלופה הנכנסת. קרואטיה שהביסה את גרמניה ברבע הגמר 3:0 הצליחה לנצח גם את הולנד השבורה מנטאלית מהפנדלים נגד איטליה - וזכתה במקום השלישי. טורניר כדורגל איכותי מאוד. עוד הילייטים: הגולאסו של ברגקאמפ נגד ארגנטינה| השער של מייקל אואן והאדום של בקהאם נגד ארגנטינה| ספרד מודחת בשלב הבתים| רבעי הגמר המתוחים בין צרפת ואיטליה(פנדלים) וברזיל ודנמרק(2:3).
[/RIGHT]