אקסים בארסאים ומושאלים ::

ברצלונה

(dmitrys) #1915

מאחל לדאולופאו כל ההצלחה שבעולם, מצידי שווטפורד ייקחו אליפות.
מה אכפת לי מה הוא עושה שם? פה הוא לא הצליח, ועף ליציע בזכות ההופעות שלו.


(Shusaku) #1916

ראיתי את התקציר המורחב, והוא היה נראה כמו השחקן הכי מסוכן על המגרש. בכלל, כל שפת הגוף שלו הייתה נראית שונה מהשחקן הכבוי שמיעט לשחק אצלנו בחצי העונה עד כה.

הלכתי לבדוק כמה נתונים שמראים על ביטחון עצמי (כמו כמה בעיטות הוא בעט, וכמה דריבלים הוא ניסה) כמו גם נתונים שמעידים על יכולת (מסירות מפתח ודריבלים).

אף אחד מעולם לא טען שדאולופאו הוא שחקן לה מאסיה קלאסי שישחק טיקי טאקה, אבל הוא שחקן כנף לא רע בכלל, כשניתן לראות שעם מספיק ביטחון הוא בועט יותר לשער, ומעמיד נתון לא רע של דריבלים למשחק. בווטפורד, עם ביטחון מהמאמן זה גם מתורגם ל3.5 מסירות מפתח למשחק ו100% הצלחה בדריבל עד כה.

אז אלו שני משחקים בלבד, והיכולת שלו תיקבע לפי חצי העונה שנשארה, אבל השינויים בשפת הגוף של השחקן מורגשים. והפוטנציאל שם, אפשר לראות אותו.

איך אתם יכולים לדבר על הזדמנויות, ועל זה שהוא לא מתאים לבארסה, כשהבן אדם השלים משחק בודד של 90 דקות במהלך חצי עונה?

מישהו פה חושב שבוסקטס היה הופך לבוסקטס כשחקן רוטציה שולי? עד 2011 אני יכול לחתום שאף אחד פה (כולל אני, למרות שעוד לא הייתי פה) לא חשב שפפ גאון כשהוא מספסל את טורה לטובת בוסקטס, אלא חשב שהוא מטורף שמאבד לנו את הקשר האחורי הטוב בעולם באותן שנים.

אבל פפ ראה מה שיש בבוסקטס, והוא נתן לו את כל האמונה שבעולם. היום בוסקטס הוא אחד הגדולים בתפקיד שלו אי פעם, והכי טוב בעולם בפער עצום.

אז האם דאולו יכול להיות בוסקטס? כנראה שלא. אבל האם הוא יכול היה להתפתח לכדי שחקן רוטציה בכיר להתקפה? בהחלט כן. ההנהלה הזאת מעדיפה לקנות את דמבלה, קוטיניו וגריזמן ב400 מליון אירו, והלך הרוח אצל האוהדים משתנה בהתאם.

לאף אחד אין סבלנות לתת לילדים להתפתח. זה תקף גם לגבי דניס, סמדו (לא קאנטרו, אבל שחקן צעיר), לגבי פאקו אשתקד וגם לגבי השוער הכי טוב בעולם בפער היום, עד לפני שנה.

אז למרות שקיבלתם סטירה מצלצלת עם היכולת של טר שטגן, אחרי שלא הפסקתם לבכות על איך אנחנו מוכרים את בראבו ונותנים לילד הזה שמקבל גולים מחצי מגרש לשחק, ושפינטזתם על למכור אותו ולקנות את קורטואה, אתם עדיין ממשיכים לשפוט שחקנים שלא משחקים מספיק.

אחלה.


#1917

הפסקה הזאת פשוט חייבה אותי להגיב, אף אחד פה לא ביקש לשלוח את טר שטגן למוקד, אני לא יודע למה אתה מראש מחליט שכולם פה חיים מדקה לדקה ואתה היחיד שרואה למרחקים. יש שחקנים שרואים עליהם שהם בעלי פוטנציאל אך לא מצליחים להגיע לרמה הדרושה בגלל אלף ואחת סיבות.

מוזמן ללכת אחורה מתחילת העונה ולראות את הדברים שרשמתי על דאולפאו, ביקשתי, ייחלתי, התפללתי בכל דקה שהוא קיבל שהוא יראה משהו שהוא מעבר לראש בקיר. הבחור פשוט לא הראה. אז בשלב מסויים גם אני התייאשתי ואמרתי אם אפשר להשאיל - יאללה.

גומש יכול להיות מושאל עכשיו לקבוצה בליגה האנגלית/צרפתית/סינית/איטלקית (מחק את המיותר) ולתת בכל משחק שני בישולים, 10 דריבלים מוצלחים ו5 בעיטות לשער. בבארסה הבחור לא מצליח לפתח את עצמו, האם זה אומר שהפסדנו שחקן מוכשר? לא ולא. זה בסך הכל אומר שגומש בעצמו שחקן מוכשר (כמו דאולפאו) אך לא מתאים לבארסה.
בניגוד לדניס (מתאים לשיטה) וטר שטגן (גם כשהוא עשה טעויות שגרמו לשערים היו לו מספיק משחקים שהוא הראה שהוא ברמה הכי גבוהה שיש, להלן באיירן בעונה הראשונה שלו).


(Aimarito) #1918

אני לא יכול להתווכח על עניין הבטחון וההשתלבות. האמת היא שאם אותו שחקן בן 24 היה עובר דרך אחרת, ולא נתקל פעם אחרי פעם בלואיס אנריקה (“אויב האקדמיה”) אז אולי הקריירה שלו הייתה נראית אחרת, מצד שני אותו שחקן צעיר לא מצליח לתרגם את האיכויות שלו לקבוצה, גם במצב בו הוא בפועל היה שחקן הכנף הבכיר בקבוצה. ההזדמנות הגיעה ומה קיבלנו אחרי מספר משחקים בהם משחק האגפים לא תפקד משני הצדדים? 4-4-2 מרובה בקשרים ששדרג משמעותית את המגנים של הקבוצה.

אתה יכול לבוא בטענות ללואיס אנריקה, או להנהלה או לסוכנים של דאולו, אבל זה לא שקוטיניו או דמבלה הספיקו להביא לידי ביטוי סוג של העדפה על פניו. דאולו איבד מהמעמד שלו לגמרי בזכות עצמו. הוא מצליח בווטפורד ולוקח את הMVP נגד צ’לסי? מצויין, כנראה שהוא מתאים לסגנון של אנגליה, אבל בברצלונה הוא התקשה מאוד לקחת את הבחירות הנכונות, שלא לדבר שאת השטחים שהוא קיבל נגד צ’לסי בעשרה שחקנים הוא לא זכה לקבל אפילו באותו משחק גביע מול קבוצה מהליגה השלישית.

ראיתי כבר שחקנים טובים מדאולו לא מצליחים להרים את הקריירה שלהם למקומות טובים יותר מאז ברצלונה. בוז’אן לדוגמא היה שחקן שנהניתי לראות ביצועים שלו בלה מאסיה, ונהניתי לראות שהוא מתברג לקבוצה, והתאכזבתי לראות איך הוא מתדרדר מקבוצה לקבוצה מאז שעזב את ברצלונה. אני מקווה שבניגוד אליו דאולו איכשהו יצליח לקבע את מעמדו בקבוצה טובה באנגליה, כנראה שהוא מתחבר יותר לסגנון הזה.


(Oriabrbnel) #1919

כבר נכנסו בך מספיק על העניין הזה אבל אני באמת לא מבין מה זה ההכללות הללו, מי זה אתם? אני לא חושב שיש פה מישהו שרצה לזרוק את טר-שטגן, כולם הבינו שצריך לשלם קצת שכר לימוד ע״מ לקבל נכס לשנים קדימה (אגב אני באופן אישי הצטערתי שלא נפטרנו מבראבו עוד קודם כדי שטר-שטגן יתחיל להשתפשף)

כמו שאתה כתבת זה ממש לא לעניין לקחת 2 משחקים ולהוציא מהם משהו סטטיסטי, יש מצב שקייטה ברמה של מסי אם ניקח את הנתונים מאותו משחק מול סרגוסה…

דולפאו לא שחקן בארסה קלאסי זה אנדרסטייטמנט, המשחק שלו מבוסס על דריבל ומהירות ולא על מסירות ותנועה, אף אחד לא חולק על הכשרון שלו אבל העונה הזו התברר שהוא פשוט לא מתאים לשיטת המשחק של בארסה. כמו ש-@M-S-N אמר דולפאו קיבל את האמא של ההזדמנות כשדמבלה נפצע אבל הוא כל כך איכזב שהמאמן נאלץ להמציא טקטיקה חדשה.

אגב איבדנו את טורה יותר בגלל קייטה מאשר בגלל בוסקסט, לדעתי פפ לא הסתדר עם האישיות של טורה ורצה לדחוק אותו החוצה, אבל לעולם לא נדע את הסיבה האמיתית לדחיקת טורה עד שמישהו מהם יפתח את הפה.

עם התקדמות הכדורגל בעולם בכלל ובארסה בפרט כבר אין כל כך מקום לטעויות, אפילו במפעלים זניחים כמו הגביע בארסה חייבת לזכות אחרת מדובר בכישלון.

אני לא מבין למה לדעתך דניס הוא שחקן בית, הוא נקנה ממנצ’סטר סיטי בגיל 17-18 והוא בכלל גדל בסלטה.

לדעתי דולפאו לא מתאים לשיטת המשחק של ברצלונה ובחיים לא יצליח לממש את הפוטנציאל שלו פה, הוא בהחלט מתאים לכדורגל האנגלי או לקבוצות שמבוססות על התקפות מתפרצות של שחקנים מהירים, בנוסף לדעתי דולפאו צריך להיות בורג מרכזי בקבוצה שלו דבר שלא יקרה בבארסה בזמן הקרוב.


(Shusaku) #1920

מי שלא זוכר את הלך הרוח המרכזי ערב מכירת בראבו, מוזמן לחזור לקרוא. הכל מתועד.

הקריאות היו באותה תקופה לקחת לטר שטגן את ליגת האלופות, וש"יוכיח את עצמו" בדיוק כמו שמצפי מסמדו, ציפו מדאולו ומעוד אחרים רבים וטובים.

אי אפשדר לדבר על הזדמנויות לשחקן, כאשר הוא הראשון להיות מוחלף בכל פעם שהוא פותח, ובכלל הוא בקושי פותח רק מדי פעם נכנס מהספסל.

דאולו לא רצה לחזור. הכאב מהבגידה של לואיס אנריקה (דאולו רצה להישאר באברטון עוד עונה, המאמן שם רצה להשאיר אותו לעוד עונה, לואיס אנריקה החזיר אותו, בינתיים אברטון התחזקה בתפקיד של דאולו, הוא עשה איתנו את כל הקדם עונה ובסוף אותו חלון הוא נזרק לסביליה) עדיין לא עבר לו. הסיבה היחידה שהוא חזר בסוף היא שהובטח לו שהוא יקבל דקות משמעותיות. הוא גם דיבר על זה בראיון אתמול. הוא אמר שהוא חזר כי הוא ידע שניימאר עוזב, ואז הנחיתו את דמבלה, והוא בקושי קיבל דקות כמו שהבטיחו לו.

אנחנו מדברים פה על הזדמנויות לשחקן כמו רוברטו (אני אישית פחות מאמין ביכולת שלו, אבל עדיין) כשהוא מחלטר כמגן ימני כבר 3 עונות, בזמן שהוא קשר וההנהלה הבטיחה(!) לו שהוא לא ישחק יותר מגן, אלא רק כקשר.

אפשר להביע דעה של “צריך רק גלקטיקוס וכוכבים”, אני אמנם אסתייג ממנה ממש, אבל לפחות היא דעה. להגיד שיש שחקן צעיר שקיבל הזדמנויות בשנים האחרונות (חוץ מטר שטגן שגם לו אנריקה עשה את המוות ואומטיטי שמרגיש כאילו הוא בן 30), זה פשוט לא נכון עובדתית.


(Aimarito) #1921

גם על החלק הראשון הוא דיבר בראיון או שאתה מדבר מתוך אמפתיה? גם הקטע של דמבלה לוקח דקות הוא לא הגיוני, דמבלה שיחק בתחילת העונה ונפצע לכמה חודשים. להפיל על רכישת דמבלה את חוסר האמון בדאולו הוא לא נכון כי דמבלה בפועל לא לקח לו דקות.

רכישות גלאקטיות? הוא היה אמור להיות לכל הפחות שחקן רוטציה בתור ווינגר טבעי יחד עם דמבלה שנפצע. בפועל הוא לא הצליח להרשים בשום משחק בו הוא עלה, בין אם הוא שיחק עם מסי, אלנייה, אומטיטי, סמדו, סרג׳י ובשום קונסטלציה. זה לא המקרה הקלאסי של זה או ילד משלנו או רכש, כי הייתה פה אופציה הגיונית לשלב שני שחקני אגף במטרה לייצר רוטציה, וכששחקן הרכש נפצע, לדאולו הייתה הזדמנות פז להשתיק אותנו המבקרים. מה הצעיר עשה? ככל הנראה נתקע במקום עשה סלאלום עם רגל ימין כדי לעבור שחקן ובעט החוצה.

לואיס אנריקה קבר כשרונות, ואין לו מעט סבלנות לכלום ורוברטו צמח תחתיו באופן מקרי, הפעם? אשכרה בנו עליו בתור חלק אינטגרלי ממשי בסגל, והוא לא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. אז העובדה שהוא פותח בליגת האלופות נגד יובה לא בוסט טוב מספיק בשביל שהוא ירגיש שמאמינים בו? אחלה. אז כנראה הוא לא צריך להיות חלק בקבוצה אם הוא לא מוכן בכל סיטואציה להילחם על המקום שלו ולהוכיח את עצמו. הרי למה שיוכיח את עצמו? הייתה לו אחלה של חצי עונה במילאן…

הלוואי והיה מצליח, הלוואי והוא היה יודע לקחת החלטות נכונות במגרש, והלוואי שהיה בו משהו שגורם לי להרגיש פיספוס כפי שאני חש כלפי סאמפר או סנדרו, אבל זה לא המצב. אתה לא היחיד בפורום הזה שרוצה לראות שחקני לה מאסיה מתקדמים, אבל לא כל מי שיוצא משם מתאים.


(Shusaku) #1922

לא מדובר על רוצים או לא רוצים. מדובר על תרבות האינסטנט.

מדובר על ההבנה ששחקן צעיר צריך ביטחון, צריך זמן וצריך התמדה.

אף שחקן צעיר לא עשה את הפריצה שלו מ50 דקות פעם בשבועיים שלושה.

מי שחושב שדאולופאו “קיבל הזדמנויות” הוא לא מאמין בצעירים. כי לא מבין איך שחקנים צעירים מתפתחים.

הגענו לשיא שלילי מזה 15 שנים. נשארנו עם 5 קנטרוס בקבוצה הראשונה. פיקה, בוסקטס, אנדרס, מסי וסרג’י רוברטו. כולם שחקני הרכב. 3 מהם חצו רף רגף גיל ה30, בוסקטס יחצה בקרוב. וסרג’י? השחקן ה"צעיר" שלנו, כבר בן 26.

המועדון כדרך לא מאמין יותר בשחקנים צעירים, ובמקום לקבל הזדמנויות הם צריכים להוכיח את עצמם פי כמה וכמה יותר משחקני רכש שעולים מליונים ומקבלים הזדמנויות בלי סוף.

דאולופאו הוא לא רק דאולופאו. דאולופאו הוא סימפטום. דאולופאו הוא מוניר וסנדרו שעפו בחינם כדי שנקנה את פאוליניו. דאולופאו הוא ברטראה שעזב בשביל מת’ייה ועכשיו ג’רי מינה. דאולופאו הוא דניס וראפינייה שמתייבשים בשביל גומש ופאוליניו. דאולופאו הוא מונטיה שעזב בשביל דוגלאס. דאולופאו הוא גרימאלדו שהועזב בשביל דין. דאולופאו הוא סאמפר שנשלח לגלות אחרי שנלחם עד יומו האחרון לא לעזוב. דאולופאו הוא תיאגו שסעיף השחרור שלו הורד בכוונה כדי שאפשר יהיה למכור אותו. דאולופאו הוא השחקן האחרון שעזב אותנו, והשאיר אותנו עם 5 שחקני בית.


(Aimarito) #1923

השאלה מה הוא עשה בדקות הללו. לו הוא היה נלחם ורץ כל דקה שהייתה לו והיה מגיע באטרף למשחק כמו ארנאייס או סנדרו הייתי נשמע אחרת, אבל הוא לא. הוא שיחק לא פעם באנוכיות, העדיף פעולות אישיות וכמו שטענת הוא כבר לא רצה להיות פה. כשזה המצב, בין אם בנסיבות מוצדקות או לא, הוא לא צריך להישאר.

בנוגע לסימבוליות של דאולו, העובדה שההנהלה זבל ולואיס אנריקה הבריח את הצעירים זה קונצנזוס, אבל העובדה שלא כולם האמינו בדאולו לא אומרת שכל אחד פה לא האמין בצעיר כלשהו אחר. דאולו מבחינתי הוא לא סאמפר, אלנייה, קוקו, סנדרו ובטח שלא תיאגו (את כולם אני רוצה לראות בקבוצה הראשונה), הוא פשוט שחקן שלדעתי לא התאים לקבוצה. לא הוא צריך להיות השחקן שמניף את דגל המורם בחצי התורן של הלה מאסיה, אם כבר זה סאמפר או בארטרה.


(aldrrian) #1924

אתה באמת לא שם לב מה משותף לכל השחקנים (כמעט) שציינת ? אף אחד מהם לא הפך להשחקן מוצלח הרמות האלה. תאמין לי, חלקם ממש רציתי שישארו. כמו ברטרה שתופס את משבצת הבלם הרביעי בדורטמונד היום - דבר שגם לי לחשוב, אולי באמת הוא לא כזה טוב. כנל דאולו, אם תגלול בפורום, תמצא מלא תגובות שלי בעדו. ממש חיכיתי לראות אותו במדי הקבוצה, אבל די, הוא קיבל מספיק הזדמנויות והוכיח שאין לו את זה. למה אתה כל כך עקשן? אני מקבל את התחושה שגם אם היה פותח שלוש עונות צרוף ומבקיע 2 שערים, עדיין היית מוצא מישהו אחר במערכת להאשים.
אז נכון, המערכת היום פחות תומכת בצעירים מבעבר, אבל אי אפשר להתעלם מפערי האיכות בין השחקנים שיוצאים מהקנטרה בשנים האחרונות לזו שהייתה בתקופת גווארדיולה. ואל תספר לי שזה רק כי הוא האמין בהם כי הוא גם האמין בג’פרן, בוז’אן, טיו, קואנקה ועוד כמה שמות שלא עולים לי בשלוף.
דאולו הוא ממש לא סימבול לחוסר אמון בצעירים, הפוך! הוא סימבול לצעירים שמנסים לתת להם במה ופשוט לא מתאימים, ויש מי שמרגיש שצריך לתת להם לשחק בכל זאת.


(Shusaku) #1925

ומהצד השני יש לך את בוסקטס, פיקה, פדרו ותיאגו. ואני לא מדבר על שדרוגי המעמד שמסי ואנדרס עברו תחתיו.

4 שחקני נוער פר 4 עונות אימון של פפ זה משהו לא קונבנציונלי לקבוצה ברמות האלה. פפ נתן אמון בצעירים שלנו, בצורה לא נורמלית, ובאופן טבעי על כל הצלחה, הייתה גם נפילה או שתיים. אבל היו הצלחות. ועוד אילו הצלחות.

אנשים פה התחלקו על הראש. חושבים שכל שחקן יכול להיות מסי וישר על העונה הראשונה שלו כמוקפץ מבארסה ב’ יתחיל להראות קסמים ויקנה לעצמו מקום בהרכב. את פויול רצו למכור למילאן, על צ’אבי אמרו שאין לו את זה, אנדרס היה הפוטנציאל שלא מצליח להתממש, ואפילו לבוסקטס לקח שנתיים בהרכב כדי שנתחיל להבין מה פפ מוצא בו. ומה עם פיקה עצמו, שלקח לו חצי שנה להסתגל? גאד רוב האוהדים רצו שפויול ישחק במקומו, ורק פפ האמין בילד.

ואם מישהו פה חושב שבוסקטס היה הופך לבוסקטס עם השאלות לגראנדה ולאס פאלמס אז הוא מבין בכדורגל. אפס מושג. אם מישהו חושב שללכת לקבוצה עם סגנון כדורגל שונה ב180 מעלות ממה שהשחקן הזה למד במשך כל חייו, ויצטרך בהמשך הדרך אם יחזור לברצלונה, יכול לשדרג אותו - אז הוא חסר מושג.

אם מישהו חושב שיש דבר כזה “לנסות לתת במה” אז הוא עוד יותר לא מבין בכדורגל. לתת במה לשחקן זה לעשות מה שפפ עשה. מאז, אף מאמן לא התקרב אפילו ללת אמון בצעירים אם זה טיטו וטאטא עם מונטיה וברטראה, אם זה אנריקה עם כל השחקנים שיש ואם זה וואלורדה עם דאולו, דניס וסמדו.

תיאגו כבר בעונת 10/11 שיחק 17 משחקים ובעונה שאחריה כבר שיחק 45 משחקים. ודקות משמעותיות, 26 משחקים מהם היו משחקים בהם הוא סיים 90 דקות. לשם השוואה, אצל טיטו הוא סיים 90 דקות רק 12 פעמים. פחות מחצי. וזה כבר עם ותק של שנתיים בקבוצה. אלו ההבדלים בין פפ למאמנים אחרים.

אפשר גם לא לתת במה ולהגיד שהתארים בעדיפות ראשונה. אבל אי אפשר לשקר. או שנותנים, או שלא. אין דבר כה חצאי הזדמנויות, כי הן לא הזדמנויות. לא בשביל שחקנים צעירים, שצריכים את הרצף הזה ואת הביטחון למרות התנודות ביכולת.


(aldrrian) #1926

פויול היה באנקר ושיחק מההתחלה יחד עם פיקה. המלחמה (כביכול, הוא די נכנס מיידית להרכב) על המקום הייתה בן פיקה לבלם אחר (מיליטו?).

יכולים להיות שכולם פה לא מבינים חוץ ממך. אבל אתה ממשיך להתעלם מהעובדה שכל השחקנים האחרים, חוץ מאלה שהזכרת שמצטער להגיד לך, היו לדעתי בכל מקרה הופכים לשחקנים ברמה מאוד גבוהה (פחות או יותר וכמה תרמו להם המאמנים והמשחק הספציפי בבארסה אפשר להתווכח), בעיקר אלו שאחרי תקופת פפ, נכשלים בקבוצות אחרות ומשחקים ברמות נמוכות.
עכשיו תגיד לי שיש לתת לשחקנים האלה ניסיון רק בבארסה, ובכללית אולי ישמע ממה שאתה אומר רעיון לא פרקטי לפיו פחות או יותר כל שחקן נוער צריך לקבל בלי סוף הזדמנויות בבוגרים (זה הסק אישי שאני עושה, אתה מוזמן להסביר לי למה זה לא נכון), ושאין משמעות לניסיון בקבוצות אחרות. אבל מסתבר שכל מועדון שמשאיל או בכלל, כל המהות של שוק ההעברות סותרת לחלוטין את התפיסה שלך.

אז אולי גם כל עולם הכדורגל לא מבין בכדורגל.


(Shusaku) #1927

פויול פתח את העונה כבאנקר, זה נכון. בהתחלה פיקה שיחק לרוב על חשבון מרקז ופחות על חשבו פויול, אבל בהמשך העונה פיקה התחיל לשחק על חשבון פויול. במשחק מול צ’לסי צמד הבלמים הפותח שלנו היה פיקה ומרקז. פויול נכנס רק כשבאלאק הבן **** החליט לגמור למרקז את העונה. ב6-2 האגדי דיברו על זה שפויול חוזר להרכב אחרי יכולת לא טובה.

בכל אופן, כנראה שאתה לא רואה כדורגל, כי שני השחקנים שהקבוצה שלנו קנתה השנה ב300 מליון אירו, הגיעו לקבוצה שלהם כשני שחקנים צעירים וקיבלו המון אמון מהמאמנים שלהם. את הראשון הקבוצה שלך יכלה לקנות עונה לפני כן ב5% מסכום העסקה המקורית, אבל מדיניות צעירים וזה, והשני עזב את אינטר כי לא קיבל דקות (אותם תירוצים על הזדמנויות ויכולת) ובליברפול עם דקות משחק משמעותיות, התחיל להביא לידי ביטוי גם יכולת.

אז עולם הכדורגל לא רק שמבין בכדורגל, אלא פועל ומתנהל בדיוק כמו שאני אומר. השחקנים שמקבלים את ההזדמנויות הם אלה שמצליחים, בעוד אלה שעוברים הרבה קבוצות, בלי להישאר במקום אחד הם אלה שקוראים להם “פוטנציאלים מפוספסים”.


(aldrrian) #1928

מאוד דמגוגי ולצערי ראיתי את זה הרבה פה. אפשר להגיד את זה על כל שחקן אי פעם שהעלה את הערך שלו מהר. חכמה בדיעבד נטו.

D:


(josepe) #1929

גם לא בדיוק חוכמה בדיעבד…
בארסה עקבה אחרי דמבלה ורצתה לרכוש אותו אבל העדיפה לתת לו להשאר בקבוצה פחות גדולה ולצבור שם דקות משחק וביטחון - אותו דבר בדיוק שטל מדבר עליו, רק בלי הדמגוגיה.
הרכישה של ניימאר שינתה את כל התמונה. הן מבחינת סכומי ההעברות, הן מבחינת הצורך בחיזוק פתאומי והן מבחינת השוק שעשו עלינו כי היינו נואשים. אלמלא העזיבה הפתאומית הזו דמבלה לא היה מגיע במחיר הנ"ל.

טל, אם לא הייתי מאמין שאתה אוהב את בארסה הייתי חושב שאתה מנסה להטריל בכוונה. כל כך הרבה שטויות שאני לא חושב שאתה עצמך מאמין להן. הייתי ממש סקרן לראות איך היית מגיב אילו היינו מתחלפים עם ריאל במקומות ובקושי מגרדים מקום 4 כמו שניבאת, רק שהיינו עושים את זה עם כל הצעירים שאתה כל כך רוצה לתת להם הזדמנות “אמיתית” להסריח את הדשא עם קרדיט אינסופי.


(t-rix) #1932

בגזרת המושאלים, מוניר עם גולאסו בניצחון אלאבס על לקורוניה אתמול.
הוא עם 6 שערים ו 5 בישולים ונמצא בתקופה טובה.

כל עוד הוא מוצא עצמו וגורם לו לכבוש ולהתפתח אז צריך להאריך לו בעוד עונה את ההשאלה. מבחינתי צריך לצרף אליו להשאלה גם את דניס סוארז.