ניימאר :: בדרך לחתונה של אחותו עוצרים בפריז

ברצלונה

(Liraninho) #1

מוזמנים להכיר את הרכש הראשון של בארסה לעונת 2013/14 בכתבה באתר

יבוא יום וייכתב ספר על מאורעות קיץ 2013 ודרכו של ניימאר לברצלונה. זה יהיה אחלה מותחן על מאחורי הקלעים של מו"מ הזוי במיוחד, כזה שישפוך אור על דברים שלא כולם יודעים. האגדה מספרת שפלורנטינו פרס ניסה לפגוע במו"מ בין בארסה לסאנטוס - שהיה מסובך גם כך - בכל דרך אפשרית: בין היתר העביר 6 מיליון יורו (!) לסוכנו של היהלום הברזילאי, ואגנר ריביירו, כדי שזה ילבש לבן, והתכוון לשלם את הפיצוי לבארסה בגובה 40 מיליון יורו, שמשמעותו מימון קראק עבור היריבה המושבעת.

מעבר לאובססיה של פלורנטינו לגנוב את ניימאר, היה שם גם ניסיון לתקן טעות מהעבר. 7 שנים אחורה, הברזילאי - אז כישרון עולה בן 14 ממחלקת הנוער של סאנטוס - נחת במדריד עם אביו, ניימאר סיניור, ואותו ריביירו כדי להיבחן ברעל. הוא כמובן הרשים ובמדריד עשו הכל כדי שיחתום במועדון: ניימאר ונציגיו קיבלו רכב כדי להגיע לאימונים, הוזמנו לבקר במתקן האימונים וראו משחק מול דפורטיבו לה-קורוניה מתא ה-VIP באצטדיון, בו הילד ישב כסא אחד מתחת לפלורנטינו.

כשנראה היה שניימאר יחליף את המדים הלבנים של סאנטוס באלה של מדריד, במועדון הברזילאי הבינו שהם חייבים לפעול ומהר כדי לא לאבד את היהלום הגדול שלהם. “אמרו אז שאני משוגע”, סיפר מי שהיה נשיא סאנטוס באותה תקופה, מרסלו טיישיירה, כשהוא נזכר בהחלטה של הנהלת המועדון לשלם למשפחת ניימאר לא פחות ממיליון ריאל ברזילאי (כ-470,000 דולר). הכסף החזיר את הכישרון לסאו פאולו, שינה את חיי המשפחה ומימן את הבית הראשון שלה - בשכונת וילה בלמירו, סמוך לאצטדיון של סאנטוס. פתאום ניימאר מצא את עצמו הכי קרוב שאפשר למועדון, אבל הדרך אליו לא הייתה פשוטה.

הוא נולד 50 ק"מ משם, במוז’י דאס קרוזס שבסאו פאולו, וגר עם הוריו במדינת מאטו גרוסו, לשם הובילה את המשפחה קריירת המשחק של אביו, שנקטעה בגלל פציעה. ניימאר האב נפגע באגן כתוצאה מתאונת דרכים, אבל זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע. ניימאר ג’וניור, אז תינוק בן 4 חודשים, שכב במושב האחורי עם החגורה סגורה עליו - בערך, מה שלא מנע ממנו להתגלגל לריצפה ברגע התאונה. “זה נס שהוא לא נפצע”, נזכר אביו.

אחרי הפרישה של האב, המשפחה חזרה לסאו פאולו, התמקמה בעיר החוף סאו ויסנטה ונדחסה לחדר אחד בבית סבתו של ניימאר ג’וניור, עד הולדת אחותו רפאלה. החיבור לכדורגל היה טבעי והילד מצא את עצמו מעביר יותר ויותר שעות בקטרגל, עד שבגיל 6, רוברטו אנטוניו דוס-סאנטוס המכונה בטיניו, שינה את חייו.

האיש, סקאוט שהתפרסם כשגילה את רוביניו באותה סאו ויסנטה ובאותו גיל, חש דז’ה וו כשראה את ניימאר עם הכדור. “לקחתי אותו לטומיארו, שם עבדתי כמאמן”, מספר בטיניו, “ברגע שהוא קיבל את הכדור, ראו את הדימיון לרוביניו ומהר מאוד הוא שיחק בקבוצות גיל גבוהות ממנו”. הילד הלך אחרי בטיניו לכל קבוצה שבה אימן ובסופו של דבר הגיע לסאנטוס כשהיה בן 11. לזיטו, הסקאוט של המועדון באותה תקופה ומי שהיה קפטן הקבוצה בימי פלה, הספיק משחק אחד כדי לקבל החלטה וניימאר הצטרף למועדון שהיה הבית שלו בעשור האחרון.

הכסף שהגיע כתוצאה מהמבחנים במדריד, נתן למשפחה בסיס טוב וחייה השתפרו יותר ויותר, ככל שניימאר התבגר. כשהיה בן 15 הוא הרוויח 10,000 ריאל בחודש, בגיל 16 - 25,000. כשהיה בן 17 חתם על חוזה מקצועני, הוקפץ לקבוצה הבוגרת של סאנטוס וערך את הבכורה בגיל צעיר יותר מאשר גארינצ’ה, רונאלדיניו, רומאריו, ריבאלדו ורוביניו. את אותה עונת בכורה ניימאר סיים עם 14 שערים ב-48 משחקים.

היכולת הטובה של ניימאר וגאנסו, ההשאלה של רוביניו ממנצ’סטר סיטי וההגעה של המאמן דוריבאל ג’וניור יצרו ציפיות בסאנטוס שלא זכתה באף תואר בשלוש השנים הקודמות. ניימאר בן ה-18 עמד בלחץ וגנב את ההצגה עם 14 שערים ו-7 בישולים ב-19 משחקים בדרך לאליפות הפאוליסטה (הליגה של מדינת סאו פאולו) וזכייה ב-MVP של הטורניר. בברזיל, כמו בברזיל, נוצר לחץ תקשורתי עצום על דונגה לזמן את החלוץ - ואת גאנסו - לסגל הנבחרת למונדיאל 2010. אפילו הייתם עצומה לשם כך עם 14,000 חתימות, אבל השניים נותרו בחוץ והסלסאו הודחו ברבע הגמר.

בינתיים, ניימאר הוביל את סאנטוס לדאבל ראשון מזה 42 שנה עם זכייה היסטורית בגביע הברזילאי כשבדרך לתואר הוא כובש חמישייה לרשתה של גוארני. כעבור חודש הוא כבר ערך את הבכורה בנבחרת ואף כבש מול ארה"ב אחרי שזומן ע"י המאמן החדש, מאנו מנזס. באותה עונה הוא שילש את כמות השערים שהבקיע ב-2009 וסיים אותה עם 42 גולים ב-60 משחקים שהגבירו את ההתעניינות בו מצד מועדונים באירופה. אחרי השלמת הדאבל, נשיא סאנטוס, לואיס ריביירו, לקח את ניימאר ואביו לפגישה, הצביע על כסא בחדר ואמר: “זה הכסא של ה-Idol בברזיל, הוא ריק מאז מותו של איירטון סנה והוא יכול להיות של ניימאר, אם ידחה את אירופה ויישאר כאן”. מסע השכנועים, אליו הצטרף גם פלה, הוכתר בהצלחה והילד המשיך בסאנטוס.

הציפיות הגבוהות, העזיבה של רוביניו ופציעות שהשביתו את גאנסו, הגבירו את הלחץ על ניימאר ב-2011, שלא לדבר על העומס אחרי ששיחק ב-60 משחקים בגיל 18. ממוצע הכיבושים ירד מ-0.68 פר משחק ל-0.51, אבל הגולים שלו היו משמעותיים והוא המשיך לככב בנבחרת. צמד בניצחון 0:2 על סקוטלנד בלונדון, צירף אותו לפלה ורומאריו כיחידים שכבשו 3 שערים בשני המשחקים הראשונים שלהם בנבחרת ברזיל. בסאנטוס, אחרי זכייה נוספת באליפות הפאוליסטה עם שער ניצחון בגמר מול קורינתיאנס, ניימאר קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו על במה חדשה: גביע הליברטדורס. הוא הבקיע 3 גולים (אחד מהם היה שער ניצחון) בשלב הבתים וכבש שערים מכריעים ברבע ובחצי. בגומלין של הגמר (0:0 במשחק הראשון), אליו חזר גאנסו, ניימאר בלט עם שער ובישול בדרך לניצחון 1:2 על פנייאול האורוגוואית וזכייה ראשונה בליברטדורס מאז 1963.

החלוץ הותיר חותם גם בברזילראו עם משחק מטורף מול פלאמנגו שהסתיים בהפסד 5:4 וזכור יותר כ"רונאלדיניו Vs ניימאר". הילד כבש צמד באותו משחק, ואחד השערים הובקע במבצע אישי מדהים שסידר לו זכייה בפרס על שם פרנץ פושקאש (גול השנה של פיפ"א). בסוף השנה, סאנטוס טסה ליפן להשתתף בגביע העולם לקבוצות כאלופת דרום-אמריקה, ועוד לפני כן ניימאר האריך את חוזהו במועדון עד 2014 עם שדרוג משמעותי בשכר שמטרתו למנוע בריחה לאירופה. בחצי הגמר של מונדיאל המועדונים, אליו הגיע 4 חודשים אחרי הולדת בנו, דאבי לוקה, ניימאר תפר שער יפהפה מחוץ לרחבה בניצחון 1:3 על קאשיווה רייסול היפנית, אבל היה חסר אונים בגמר עם תבוסה 4:0 לקבוצתו הבאה, בארסה. גם הקופה אמריקה, הטורניר הבינלאומי הגדול הראשון של ניימאר, לא היה ממש מוצלח מבחינתו עם צמד בניצחון 2:4 על אקוואדור והדחה כבר ברבע הגמר.

זה לא מנע ממנו להיבחר לשחקן השנה (2011) בדרום-אמריקה בהפרש של 60 קולות מהמקום השני, שיא שהוא שבר רק שנה לאחר מכן עם פער אסטרונומי של 149 הצבעות מפאולו גררו של קורינתיאנס, הסגן שלו. ההכרה בברזילאי כשחקן מספר 1 ביבשת הגיעה אחרי עונתו הטובה ביותר, בה הצליח לשפר אפילו את ממוצע הכיבוש מ-2010, עם כמעט גול (0.91) למשחק ובסך-הכל 43 שערים ב-47 משחקים. ביום-הולדתו ה-20, ניימאר כבש את שערו ה-100 בקריירה (בסאנטוס ובנבחרת), ועשה היסטוריה קטנה כשהפך למלך שערי סאנטוס בעידן שאחרי פלה עם 106 כאלה אחרי צמד מול בוליבאר בשמינית-גמר הליברטדורס, בו סאנטוס הודחה בחצי הגמר.

מ-2012, בה ניימאר זכה בשני תארים - אליפות הפאוליסטה (כבש 4 שערים בשני משחקי הגמר) בפעם השלישית ברציפות והרקופה סודאמריקנה, הסופרקאפ של דרום-אמריקה (שער בגמר) - זכורים שני משחקים של הילד יותר מהיתר: הראשון, ניצחון 1:3 על אינטרנסיונאל עם שלושער של הילד, כולל גול אחד שהושווה לזה מול פלאמנגו. השני, עוד שלושער, בנוסף לבישול, מול קורינתיאנס, שאוהדיה קראו בשמו של ניימאר ועודדו אותו - מחזה נדיר בהתחשב בזה שמדובר ביריבה מושבעת של סאנטוס. את עונת 2013, החלוץ פתח בכושר מצויין עם 6 שערים ו-2 בישולים ב-6 המשחקים הראשונים בליגת הפאוליסטה והוא נפרד מסאנטוס אחרי 225 משחקים, בהם הבקיע 136 שערים.

[B][U]Bad Boy[/U][/B]
אין ספק שבארסה מקבלת כישרון ענק, סקורר בחסד ושחקן הרבה יותר טוב מהרוביניו שחלק כבר עשו ממנו, אבל גם כזה עם אופי בסימן שאלה והתנהגות שנראית לעתים ילדותית. ניימאר חטף לא מעט ביקורות על הנטייה שלו לצלול כשמנסים לעצור אותו, אבל זה עוד כלום לעומת העימות עם דוריבאל ג’וניור ב-2010. הכל החל אחרי שניימאר סחט פנדל במשחק מול אתלטיקו גויאניינסה ורצה לקחת את הבעיטה בעצמו. מאמנו החליט שמרסל יהיה הבועט בגלל שהחלוץ כבר החטיא פנדל בגמר הגביע הברזילאי מול ויטוריה. ניימאר השתולל, התווכח עם הקפטן אדו דראסנה, הפנה את הגב לדוריבאל כשזה ניסה לדבר איתו וברח לחדר ההלבשה בסיום, בו - לפי דיווח בברזיל - זרק בקבוק לכיוון מאמנו. דוריבאל זעם ורצה להשעות את הילד ל-15 ימים, אבל זה עלה דווקא לו בפיטורים. “בכל שנותיי בכדורגל, לא ראיתי מישהו חצוף כמוהו, אנחנו מגדלים מפלצת”, ביקר אז מאמנה של גויאניינסה, רנה סימואס.

[YT]2Tc56RCYTU4[/YT]

ניימאר התנצל על התנהגותו, אבל הנזק כבר נעשה, ואחרי לא מעט הפרות משמעת, בחנו אותו בזכוכית מגדלת. קבלו תקציר: בחודש מאי 2010 הוא איחר לאימון אחרי שיום לפני נסע עם שחקנים נוספים להופעה של כריס בראון בסאו פאולו, משם המשיכו למסיבה במלון מקומי. אחרי גמר הליברטדורס ב-2011, התפתחה תיגרה המונית על המגרש, במהלכה ניימאר נתפס כשהוא מנסה לדרוך על אחד משחקני פנייארול ובועט באחר. לא אחת מאמנים יריבים ביקרו אותו שהוא משחק “בשביל השואו” ולא עבור הקבוצה. וכמובן לא נחסכו ממנו ביקורות גם על אופיו הבזבזני.

כחלק מסטטוס הכוכב הכי גדול של הכדורגל הברזילאי, ניימאר הוא מותג שמגלגל מיליונים בכמויות מופרעות ביחס לגילו הצעיר. המשכורת בחוזה הראשון שלו בסאנטוס הייתה “רק” 160 אלף ריאל, כמובן הרבה פחות מכוכבים אחרים בברזיל - רונאלדיניו, למשל, הרוויח 700 אלף לחודש בפלאמנגו - אבל זה בסדר, ניימאר עשה (ועדיין עושה) הרבה, הרבה (!) כסף מספונסרים שנדבקו אליו כמו טרמפיסטים לבארסה, מאז גיל 17, אז חתם על חוזה הפרסום הראשון שלו.

סתם כדי שתבינו על מה מדובר (ולמה משפחת ניימאר לא הייתה מוכנה לוותר על זכויות הפרסום במו"מ מול בארסה): פנסוניק, רד בול, פולקסווגן, קלארו ובנק סנטאנדר הם רק חלק מהספונסרים שעובדים איתו, הוא הספורטאי ה"משווק" ביותר בעולם (כן, יותר ממסי, כריסטיאנה ובולט) ומדי שנה הוא מקבל מוצרי ספורט בשווי מיליון ריאל מנייקי שדאגה להחתים אותו על חוזה עד 2022. הוא יהיה אז בן 30. זה שפוי בערך כמו באלוטלי.

ההכנסות של ניימאר רק מחוזי הפרסום שלו, מוערכות ב-20 מיליון יורו לשנה, ובין רכושו יש את דירת הטריפלקס של המשפחה בסאנטוס (בשווי 1.5 מיליון ריאל), דירת יוקרה בגוארוז’ה הסמוכה (4 מיליון), אחוזה (2 מיליון), יאכטה (15 מיליון), דירה בסאו פאולו (300 אלף) ורכב פורשה, בין היתר (300 אלף).

את ענייניו של ניימאר ג’וניור מנהל ניימאר האב שדואג לשמור את בנו עם הרגליים על הקרקע. הוא החליט, למשל, להגביל את האשראי של החלוץ ל-15 אלף ריאל בחודש. ואם הילד רוצה להוציא סכום גדול יותר מזה? צריך אישור מאבא. “פעם אחת הוא התעצבן מזה”, מספר ניימאר סיניור, “זה קרה כשהוא רצה לקנות רכב חדש, אז החלטתי לעשות התערבות במחשבה שהוא לא ינצח בה”. הסיכום בין השניים היה כזה: כדי שיוכל לרכוש את הרכב שרצה (פורשה), הילד שנהג אז ב-Volvo XC60, היה צריך להוביל את נבחרת ברזיל עד גיל 20 לזכייה בקופה אמריקה 2011 וגם לכבוש במשחק האחרון צמד.

ניימאר התחמם עם רביעייה במשחק הראשון מול פראגוואי (2:4) שהובילה לכותרת “ניימראדונה” בעיתון “אולה” הארגנטינאי. הוא כבש עוד אחד נגד קולומביה (1:3) בשלב הבתים, אח"כ הוסיף צמד מול צ’ילה (1:3) בבית הגמר, ואז הגיע המשחק המכריע מול אורוגוואי. אחרי שברזיל הובילה כבר 0:3, החלוץ כבר את שערו השמיני בטורניר. “קיוויתי שהוא יעצור שם, אבל זה היה חסר סיכוי”, נזכר האב. ניימאר השלים צמד כעבור 5 דקות בלבד וחגג כאילו שהוא נוהג ברכב (12:53 בווידאו).

[YT]yPBOH5nl_Ok[/YT]

ניימאר שכמובן רכש את הפורשה אחרי הניצחון בהתערבות, מגדיר את אביו כגיבור שלו. כששאלו אותו מי ה-Idol שלו בספורט, הוא בחר ברוביניו, אליו הושווה לא פעם לאורך הקריירה הקצרה שלו. כינויים אחרים להם זכה הילד הם: “סקיני” (דבק בו מהנבחרות הצעירות של ברזיל), “ז’וניניו” (במשפחה וחברים קרובים) ו"גארינצ’ה החדש", בגלל הקילריות ברחבה והדריבל המהפנט. הדברים שהוא עושה עם הכדור ראויים למילים חדשות, הוא הדבר הכי קרוב לקסמים של רונאלדיניו ופוטנציאל שיתוף הפעולה שלו עם מסי, מפחיד יותר ממפגש עם פפה בסמטה אפלה. סיפרו פעם על רומאריו שאם השומרים שלו היו יכולים להשתמש בידיים כדי לעצור אותו, הם היו מתפללים. שחקני הליגה הספרדית מוזמנים להתחיל מעכשיו.


(#4Gidi) #3

אני מאמין בניימאר וחושב שיש לו הרבה לתרום לבארסה. להשוות אותו להעברה של כריסטיאנו זו טעות, כי הוא מגיע עם סטטוס אחר (השחקן השני הטוב בעולם מול כישרון). זה בעצם מה שכיוונתי אליו בהודעה הקודמת. בבארסה יהיה לו קשה להפוך מכישרוני לקראק (על אמת), ואם היינו מקבלים אותו אחרי התהליך הזה, המחיר היה נראה לי מציאה.

[RIGHT]שGnR (אוהד?)[/RIGHT]

גידי.


(2pebrots) #4

[QUOTE=SkiMan;1421256]יכול להיות שהרכש הזה יתברר כמוצלח. מבחינתי, איבדנו את הדרך, זו רכישה שלא הייתי מתפלא אם פלורנטינו היה עושה אותה. שחקן לא מוכח, מבזבזים עליו כמעט את כל תקציב הרכש. בנוסף, רק לשמוע למי ואיך הולך הכסף, 40% לאיזו חברה שמחזיקה במניות שלו, חלק לקבוצה, חלק לסוכן, חלק לאבא, מרגיש כאילו אנחנו קונים חברה שנסחרת בבורסה ולא שחקן כדורגל. אני לא אוהב את הדברים האלו, רוסל יכול לדחוף לתחת את הגימיקים השיווקיים שלו והקומבינות עם נייקי. איכס.[/QUOTE]
מה שבעיני הכי חמור זה חוסר האונים והביטול העצמי של טיטו. הרי ברור שלו היה הדבר תלוי בו, הוא היה מעדיף להביא שחקן טוב ונחוץ יותר, בודאי בסכום כזה. כשהגימיקים השווקיים מאפילים על שיקולים מקצועיים נטו, זה לא רק “אבדן דרך”. זה מתכון לכשלונות ספורטיביים.


(moshe34) #6

[QUOTE=עמית;1421250]
כמו שנאמר כאן, ריאל מדריד בהחתמת רונאלדו הוכיחה כמה שרכש של 94 מיליון יורו יכול להחזיר את ההשקעה בלי שום בעיה(למרות שבשאר ההחתמות מלבד די מאריה הנהדר היא לא הצלחה מסחררת).
ניימאר בוודאות יכסה את ההשקעה, אם יצליח יותר או יצליח פחות:
[/QUOTE]
אסור להשות את עסקת נימאר לעסקת רונאלדו אין קשר בנהם…
שרעל קנו את רונאלדו הוא היה שחקן מוכח עם קבלות. הוא זכה בליגת האלופות,סחב אותם לגמר שנה אחרי, זכה איתם באליפות באנגליה, ולקח את כדור הזהב. ובעיקר כבש ללא הפסקה,בעוד שניימאר לא עשה כלום מחוץ לברזיל…אני לא אומר שהוא היה פלופ(למרות שאני מאוד מפחד מזה)אבל בניגוד לרונלאדו שהיה שחקן מוכח ששוה את המחיר שלו…בעוד שניימאר לא הוכיח כלום עדיין וזה הימור עצום שבארסה לקחה…אני חושב שרוסל עשה פה טעות שיכולה לעלות לנו ביוקר…לחשוב שבמחיר שלו יכולנו להשיג עוד שתי שחקנים מוכחים שיכלו להגיע…אם ניימאר יכשל בארסה תהיה מושג ללעג וקלס בכל העולם…אני כבר רואה את הבדיחות שירוצו עלינו…


(עמית) #7

[QUOTE=mos34;1421305]אסור להשות את עסקת נימאר לעסקת רונאלדו אין קשר בנהם…
שרעל קנו את רונאלדו הוא היה שחקן מוכח עם קבלות. הוא זכה בליגת האלופות,סחב אותם לגמר שנה אחרי, זכה איתם באליפות באנגליה, ולקח את כדור הזהב. ובעיקר כבש ללא הפסקה,בעוד שניימאר לא עשה כלום מחוץ לברזיל…אני לא אומר שהוא היה פלופ(למרות שאני מאוד מפחד מזה)אבל בניגוד לרונלאדו שהיה שחקן מוכח ששוה את המחיר שלו…בעוד שניימאר לא הוכיח כלום עדיין וזה הימור עצום שבארסה לקחה…אני חושב שרוסל עשה פה טעות שיכולה לעלות לנו ביוקר…לחשוב שבמחיר שלו יכולנו להשיג עוד שתי שחקנים מוכחים שיכלו להגיע…אם ניימאר יכשל בארסה תהיה מושג ללעג וקלס בכל העולם…אני כבר רואה את הבדיחות שירוצו עלינו…[/QUOTE]
בשביל להצליח בענק צריך לקחת סיכונים. האימרה(בשום אופן לא קלישאה): הסיכון הכי גדול זה לא לקחת סיכונים בכלל, נכונה כאן ב100%. ויש לציין שבמידה וניימאר יהיה הצלחה, זו תיהיה הצלחה ענקית בקנה מידה עולמי.
מדובר ביהלום שהוא אולי לא מוכח באירופה, אבל הוא בשום אופן לא שחקן ללא קבלות בכלל. לא פלא שמועדוני העילית באירופה היו מוכנות להציע סכומים גבוהים בהרבה, אבל בזכות התנהלות מבריקה של רוסל ושות’ בגזרת הרכש אנחנו נשלם הרבה פחות. גם הם מוכנים לקחת סיכון, והרבה יותר גדול.
אני באופן אישי חושב שהסיכון הזה מאוד מחושב מקצועית וכלכלית.
אה וחוצמזה, זאת עוד הוכחה שהמצב הכלכלי של המועדון הוא הרבה יותר מיציב. כשצריך מוציאים את הרזרבות(שקיימות, הרזרבות אותן אנחנו נראה במאזני המועדון לקראת שנת הבחירות).
לעניות דעתי מועדון בסדר הגודל של ברצלונה מסוגל להתמודד עם הרכישות הללו, גם במקרים שהם אינן מצליחות.


(הגיס של רומאריו) #8

אני לא מנבא לניימאר הצלחה ישר על הדרך וגם בטוח שיש פה כאלה שמכינים את הגיליוטינה.

בעידן בו אוסקר נמכר ב-40 ולוקאס ב-46, שחקנים שנחשבים פחות מוכשרים מניימאר, אז זה המחיר של ילד האפרוח הזה, שהוכתר שנה שנייה ברצף ככדורגלן הכי רווחי מותגית בעולם, ועל ידי מגזין בעל שם. זאת הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שאנחנו מתחרים עם קבוצות על “שמות” בסדר גודל כזה ולוקחים אותו.

מקצועית, הוא הולך לעמדה הבעייתית הכי בעייתית שלנו התקפית - הכנף השמאלית, ובפעם הראשונה בעידן פפ, יהיה שם שחקן שנוצק לתפקיד הזה, ולא חלוץ מוסב מסכן.

[RIGHT]מבחינתי, איבדנו את הדרך, זו רכישה שלא הייתי מתפלא אם פלורנטינו היה עושה אותה[/RIGHT]

לא איבדנו את הדרך עם זלטאן? מועדון שמתיימר להיות הטוב בעולם, והוא מהטופ 3 בהכנסות בעולם, לא יכול להתמקד בשאריות כמו פעם.

[RIGHT]מבזבזים עליו כמעט את כל תקציב הרכש[/RIGHT]

איך אתה יודע?

[RIGHT] 40% לאיזו חברה שמחזיקה במניות שלו,[/RIGHT]

הסוכנות הכי גדולה בדרום אמריקה לשחקנים, וכזאת שאם רצית את פלקאו ודומים לו, היית צריך לעבור דרכם. לא מדובר באיזה חברת קש של אבי לוזון.

[RIGHT]חלק לקבוצה, חלק לסוכן, חלק לאבא,[/RIGHT]

הפתעה! אלה הגורמים שמקבלים חלקים מהעוגה בכל עסקה! גם פה בארץ!

[RIGHT]אני לא אוהב את הדברים האלו, רוסל יכול לדחוף לתחת את הגימיקים השיווקיים שלו והקומבינות עם נייקי. איכס.[/RIGHT]

הקומבינות של רוסיי ונייקי הביאו לנו את רונאלדיניו.


(sanyok86) #9

תגובה שפויה של הגיס שלא מתעלם מאיך שהדברים עובדים בעולם.

לברון ג’יימס חתם עם נייק על חוזה של 100 מיליון דולר, בגיל 18, עוד לפני שרגלו דרכה על פרקט של כדורסל מקצועני.

אין ספק שיש כאן סיכון אך השקלול של ה-risk/reward הופך את הסכום להגיוני בהחלט בעיני.


(Mendieta) #10

לדעתי הוא יכסה את העלויות במכירת חולצות, סטייל בקאהם במדריד. במשך השנים ניהלתי עם עצמי דיונים לגביו-מצד אחד הוא כ"כ נוצץ, אתה לא יכול שלא לרצות אותו. בלתי אפשרי. יש בו משהו אחר, הוא לא עוד איזה רוביניו, יש בו משהו. הוא נראה כמו אחד שרוצה להצליח ולהגיע לצמרת, הוא נראה כמו אחד שלא עלה לו הדם למוח-הוא משפיל ראש ליד צ’אבי ומסי. הוא נראה כמו אחד שרעב להוכיח. אבל מצד שני-כל מעבר מברזיל לברצלונה אוטומטית לדעתי הוא גדול, בטח כשיש מחיר כזה על ראשו. הייתי מעדיף לראות שחקן כמו לוקאס מורה שנה הבאה, שעשה התחשלות מוצלחת בפריז, והוא גם נראה שחקן שקט בידיוק כמו שברסה צריכה.

בסופו של דבר, תסתכלו על זה.[B] 100% הנאה. כיף לראות שחקנים כמוהו.[/B]
[YT]gEJGJkOT9nU[/YT]

ומי שבוכה על ההתנהלות-דיי. ברסה קונה שחקנים שצריך-זלטאן, וייה, אלבס, צ’יגרינסקי, ולפניהם עם מהפכת דקו אטו לארסון ואדמילסון. לא איבדנו שום דבר, וזה בסדר להביא שחקנים מבחוץ במחירי שוק שלהם. לניימאר יש את הפוטנציאל.


(gucci) #11

לא איכפת לי מהסכום כי אני לא עובד במועדון, 57, 47, או 37 זה לא משנה, שהמועדון יעשה את השיקולים הכלכליים שלו.

אכפת לי רק מהתרומה שלו על המגרש ויותר גרוע מאלכסיס “35 מליון” סאנצ’ז הוא לא יהיה, כי אז הוא באמת מוכשר (אנטי-מוכשר).

האם במקום זה עדיף לקנות איזה לבנדובסקי “מוכח” ב-40 מיליון? גם אלכסיס היה מוכח באודינזה. אני בעד ניימאר לא שזה משנה.


(dorel) #12

לגבי המחיר, זה לא שניימאר שווה 60, 57 או אפילו 50. (לדעתי זה צריך להיות חצי מזה: 25 גג 30), פשוט, כמו שעמית הזכיר, כאשר נכנסים לעניינים מועדנים משוגעים כמו הסיטי, פ.ס.ז’ (ואם תרצו גם ריאל) שמוכנות לשפוך כספים בכמויות לא רגילות, אז זה מה שקורה שצץ אחד כמו ניימאר. לדעתי צריך פה התערבות של פיפ’'א בנושא הזה. לא הגיוני שעם כסף (מיותר) שמשלמים על שחקן כדורגל, היית יכול להאכיל עוד עשרות אלפי משפחות רעבות. לדעתי חייב לשים תקרה או איזה ערך מסויים שיגביל את זה. זה לא הגיוני בכלל, איבד כל פרופורציה.

ולגבי ניימאר עצמו, רק אני חושב שאנחנו הולכים לראות פה פלופ? \ מישהו יכול להסביר לי למה אני טועה?


(Chico89) #13

הסכום לא מרגיש מוגזם וגם לא רכישת ה"קראק". זהות השחקן הטרידה אותי מאוד לפני שנתיים כשלא הבנתי איך השחקן הזה ישתלב במרקם של פפ. היום מדובר בקבוצה כל כך שונה שאני רק מקווה שהוא יצדיק אפילו חצי מהציפיות שתלויות בו. כמה גרוע הוא כבר יכול להיות? אחרי אוסף הבינוניות שראינו בשנתיים האחרונות אני באמת לא מודאג. התקפית הוא יהיה שדרוג, אני בטוח, גם אם לא יהיה אגדה. אני רק מקווה שבשאר האספקטים - כמו מלחמה ומשחק לחץ שאני בספק שהוא יעשה, מאבקי אגו וחדר ההלבשה, התנהגות - הוא יצליח להשאיר מאחור חלקית התנהגויות ילדותיות שהיו לו, סטייל ג’ורדי אלבה.

אם זה אכן סגור אז זה מבורך. הצעד הבא זה לשחרר את וייה ולחפש בלם, ובמקביל לדאוג להחלפת השוער.


(שי) #14

רשמתי לאלן בפרטי אמש, מקצועית, ניימאר יכול להספיק מול הליגה. באירופה הוא כרגע עלול להיות עלה נידף ברוח מול גורילות של ממש. את הפוטנציאל האמיתי אנחנו לא נפגוש כבר עכשיו, ובכך יהיה זמן לתליינים להתעלל בו. יש פה הרבה שיקולים שהם מעבר למקצועיים גרידא ופה אני פחות מסכים עם המועדון, אבל מבין שאלה התנאים בעולם כיום.


כמו בכל מו"מ שנמצא בשלבים האחרונים שלו, סנטוס מקשקשת עכשיו שהיא רוצה עוד כסף. הנשיא שלהם לענייני כספים רודריגס מאשר שנפגש עם רוסיי בשבוע שעבר במדריד (“כי בארסה רוצה לרכוש אותו”) ומאשר שאמיגו ראול סאנייהי נמצא בברזיל לסגור דברים עם האבא, וכמובן זורק לאוויר שגם מדריד מתעניינת (לפי הלך הרוח, כנראה לא מדובר באינטרס אמיתי, אלא משהו שנועד לתקוע מקלות בגלגלים כמו שאנחנו עשינו להם עם וייה בקיץ 2009).

אבל כן סיים ב"ניימאר ילך לקבוצה שהוא יבחר".


(agalma) #15

ניימאר נחלק לשניים. המותג והכדורגלן.
איזה מן מותג? של הבטחה, של ברק, של חוצפה והתחדשות.
איזה מן כדורגלן? בין קיצוני לעושה משחק, בין דחיקתו של טיו לספסל לבין געגועינו לטיו.

האם בארסה בלעה את הפיתיון שמדריד כבר מזמן בלעה, או שאותו ניימאר יפורק מנשקו וייתחמש בסגנון הברסאי, מעין אלבס שכולו טוב.

התשובות נמצאות במהירות בה נייק יירקמו לו נעליים עדכניות לבין האיפוק שייכפה על עצמו בחגיגת השער הראשון שיבקיע.


(elior_9) #16

אולי תפסיקו להיות בכיינים?
הרי אם דון פלוצרנטינו היה גונב לנו אותו מתחת לאף כולם פה היו חותכים ורידים והיו מבקשים את הראשים שלו סנדרו וטיטו.

קיבלנו קראק עם כישרון אדיר ברגליי שגם אם לא ייעשה את הדברים שהוא עושה מול הגנות הפח בברזיל ודרום אמריקה,עדיין יתן מימד אחר לקבוצה המקרטעת שלנו, שבלי מסי כמעט ולא שווה כלום.

התלות והעומס במסי יפחתו.
ניימאר הוא חתיכת שחקן שכל שנייה שהכדור אצלו ברגליים שמים עליו 3-4 שחקנים בהיכון - בדיוק כמו על מסי, הוא יפנה שטח לשחקנים אחרים ובארסה תיראה הרבה יותר טוב בחלק ההתקפי.

תנו לילד לפחות עונת חסד אחת, לי יש הרגשה שאנחנו ממש לא נצטער על ההחתמה הזאת.


(Michaelpiano) #17

אנשים כאן מדברים על ניימאר כאילו הוא חתול בשק והרבה כאן לא ראו אותו באמת. מי שראה אותו קצת יודע שיש לו המון המון כישרון, זה שחקן נדיר. אבל הוא צעיר ואת זה עלינו להפנים. אם ניימאר יתן עונה שתעמיד אותו כאחד מ3 השחקנים הטובים בעולם כיום (כלומר עם מסי ורונאלדו) אני אופתע מאד מאד. לדעתי ניימאר יהיה הדבר הגדול הבא בסופו של דבר וזה טוב לנו שהוא מגיע כמו שזה טוב לו שהוא מגיע אלינו עכשיו. אני חושבשבעונה הבאה הוא כבר יראה הרבה מהיכולות שלו ויהיה חשוב אבל אם תתנו לי לנחש, אז יצוצו אמירות שהוא עוד לא מגיע למשחקים גדולים (הוא אולי יבשל איזה בישול בקלאסיקו או אפילו יבקיע אבל זה יהיה קוף שיהיה לו על הגב כמו שהיה לכל ה"שחקנים הטובים בעולם" לפניו (כולם חוץ מאולי פלה שהבקיע צמד בגמר המונדיאל בגיל 17).

אחר כך עונה אחרי זה הוא יופיע למשחקים הגדולים, אבל יגידו שיש לו קבוצה מצוינת מסביבו והוא לא משהו, בטח שלא קרוב למסי או רונאלדיניו. ואפילו אם הוא לא יגיע לעולם לרמתם, ברור לגמרי שהוא יהפוך בשלב מסוים לשחק גדול ומוערך, אז די מספיק. הוא בן 21, תעזבו את הילד ותנו לו את הצ’אנס, הוא יוכיח לכם!


(נאור מ) #18

הדבר המדהים ביותר ברכישה של ניימאר הוא העובדה שאף אחד לא יתפלא אם הוא יהפוך לבלוף גדול, ומנגד אף אחד לא יתפלא אם יהפוך להיות אחד הגדולים בעולם בעשור הקרוב. אפשר להבין כל צד כי כבר ראינו הצלחות עם שחקנים מהסוג הזה (דיניו), וראינו כישלונות מאידך (רוביניו). ולכן המאפיין החשוב ביותר ברכישתו זה הסבלנות, שכידוע היא קריטית בכל מועדון בסדר הגודל הזה. בגילו הצעיר יתכן והפריצה שלו תיעשה רק עוד שש שנים והפירות שנקצור ממנו נצטרך לראות בעוד מספר שנים ולא אחרי עונה אחת (טובה/ רעה ככל שתהיה).

בכדורגל המודרני בו משלמים על צוציקים בני עשר מיליונים, או חמישים מיליון על ברזילאי מגודל העונה לשם האלק ועוד ועוד, ניימאר שווה שישים. אנחנו לא בימים של פושקאש, שלושת המועדונים הרווחים בתבל חוצים את רף המיליארד בהכנסותיהן, והברזילאי הוא סופרסטאר שיווקי לא פחות ממקצועי. הערך הכספי שלו יכול להגיע להרבה יותר מזה למען האמת ובארסה הצליחה ״לנצח״ במאבק עליו (גם בגללו בין היתר). נקווה מאוד שהוא יהיה דומה יותר לרונאלדיניו ולא לרוביניו. אני באופן אישי וכהרגלי מנמיך ציפיות (ככה קשה להתאכזב).


(קאטלוני בדם) #19

לא שאני חושב שההודעה הזאת מתאימה לפוסט הנוכחי (פוסט אינפורמטיבי בלבד?), אבל שיהיה:

לדעתי, בארסה סוף כל סוף קוצרת את הפירות על היותה הצלחה מסחררת בשנים האחרונות.
הרי אני בטוח שפרז היה מכפיל את הצעתנו, וכך יכלו לעשות גם מונאקו, פ.ס.ז’, סיטי וגם צ’לסי.
אבל אחרי כל הסאגה הזאת, באמת יש הרגשה שניימאר רוצה להגיע לבארסה, לא פחות משבארסה רוצה שניימאר יגיע אליה.

באופן אישי, עם כל האהבה והערכה האדירה לאליל בעל הספרה 10 שרץ לנו במקדש, השחקן שאני הכי נהנתי לראות משחק כדורגל הוא רונאלדיניו.
ואם יש סיכוי, וקטן ככל שיהיה, שבקאמפ ישחק עוד פעם דבר דומה לרונאלדיניו… אז כל סיכון שווה מבחינתי.

ויש סיכוי (למרות שאני מאמין בילד באמונה עיוורת שהוא יצליח ויחזיר כל סנט ששולם עליו) שהוא פלופ, אבל…
קבוצות יפחדו ממנו, מאמנים יערכו נגדו, שחקנים יכנסו לפאניקה ממנו.
גם אם לא עשה דבר או חצי דבר בכדורגל האירופאי, יש לו כבר את השם, עשו לו אחלה של יחסי ציבור.
ולצערן של יריבותינו, כדורגל זה עדיין משחק של 11 על 11
וכעת הקבוצה היריבה תצטרך להערך לא רק למסי (וצ’אבי ואינייסטה - בקטנה האומנם) אלא גם לניימאר (וגם לטייו לדעתי).
מה שיאפשר חופש פעולה לכל אחד מהם, לפחות עד שהוא יוכיח שהוא בלוף.

ד"א, אני כבר רואה את התור בבוטיגה שניה לפני משחק, ניימאר נותן קונטרה למסי.


(Muniain) #20

מאוכזב מההנהלה. שופכים כאלה סכומים על מה?
עם כל הכבוד לניימאר שרושם מספרים שבאמת עוד לא היו בברזיל - 57/60 מיליון?
אגוארו, בייל, סוארז, פלקאו, קבאני, רויס, לבנדובסקי, הזארד (לא כל הרשימה שחקנים מתאימים או כאלו שישחררו אבל עדיין) כל שחקן מהרשימה הזאת אפשר להביא בסכום הזה ומרובם עוד יישאר עודף, אבל כרגיל אנחנו גאונים ברכש.
במקום ללכת על בטוח כשצריכים חיזוק דחוף להתקפה ויש אפשרות לגנוב את אגוארו (בטח אחרי המהפכה שבדרך אצל סיטי) אותו דבר לגבי רויס - אבל לא, אנחנו נביא ילד שלא עשה כלום מחוץ לברזיל ובמפגשים שלו מול נבחרות אירופאיות/פיזיות כמו רוסיה, איטליה ואנגליה לא עשה כלום. למה? כי אנחנו בארסה.

בשביל להצדיק סכום כ"כ גבוה ניימאר יצטרך לעשות הרבה וכמה שיותר מהר. לא מדובר בסכום “נורמלי” שמשלמים על כשרונות צעירים 30-40 מ’ מדובר פה על פאקינג 60 מיליון, סכום שאפשר להביא איתו כל שחקן התקפה שאפשר להעלות על הדעת.
אני מאוד פסימי לגביו וקשה לי להאמין שנראה פה יותר מטייו משופר שייתן הופעות טובות מול כל מיני חטאפיות למיניהן וירעד מול קבוצות איכותיות ופיזיות בצ’מפיונס. אני אישית אקבל יכולת לא מדהימה בעונה הראשונה כי כל התירוצים של ההתאקלמות לשיטה מדינה ושפה נכנסים אבל מהעונה השניה לפחות מבחינתי הוא צריך להתחיל ולפרוע כל שטר ששולם עליו כי מדובר פה בסכום שאי אפשר להתייחס אליו כאילו זה כלום.

הלוואי ועוד כמה חודשים/שנה אני אסתכל על ההודעה הזאת ויגיד לעצמי “מה לעזאזל אמרתי?” אבל קשה לי להאמין שזה יקרה.

מה אפשר להגיד עוד? שיהיה בהצלחה. מקווה…


(SkiMan) #21

לא איבדנו את הדרך עם זלטאן? מועדון שמתיימר להיות הטוב בעולם, והוא מהטופ 3 בהכנסות בעולם, לא יכול להתמקד בשאריות כמו פעם.

לא, מכיוון שזלטאן היה מהחלוצים הכי טובים בעולם אז, כך שלשלם עליו סכום מאד גבוה היה הגיוני. כאן מדובר בתשלום מופרז על שחקן שלמעט להטוטים בברזיל, כלל לא הוכיח את עצמו, גם לא בנבחרת.

איך אתה יודע?

בעשור האחרון אם הוצאנו מעל לסכום הזה, זה לא היה הרבה מעבר. אז בעצם - איך אתה יודע שלא?

הסוכנות הכי גדולה בדרום אמריקה לשחקנים, וכזאת שאם רצית את פלקאו ודומים לו, היית צריך לעבור דרכם. לא מדובר באיזה חברת קש של אבי לוזון.

כלומר, יש לו גם סוכן, גם חלק מהכרטיס שלו מוחזק אצל סוכנות שחקנים (אבל יש לו סוכן) ובעצם אבא שלו הוא זה שקובע ומקבל חתיכה מהעוגה (כשיש סוכן וסוכנות שעובדים בשבילו)? קצת מוזר, לא?

אבל עזוב, יאללה פדלאדה וסרטונים מגניבים של נייקי!!!1111


(Chico89) #22

פרספקטיבה בקטנה: 20 מיליון מפרידים בין אלכסיס סאנצ’ז לבין ניימאר. שניהם מגיעים בגיל דומה ואף אחד מהם לא מהרמות הגבוהות במיוחד. יחי ההבדל הקטן שניימאר הוא גם מותג בגלל שהוא מגיע מברזיל, ותבינו שמדובר בעסקה משתלמת הרבה יותר. לגבי האופי והפדאלדות ושאר הקשקושים - לאף אחד זה לא יעניין את הביצה השמאלית אם הילד הזה ייתן את הפוטנציאל שאנשים מייעדים לו, מבחן התוצאה הוא באמת מה שיקבע. המחיר של ניימאר לא מוגזם. השאלה אם להמר עליו היא מתבקשת, ולפני שנתיים כולנו היינו מרימים גבה. היום זה ברור כשמש שמצב ההתקפה דורש שינוי כזה.

[QUOTE=Mosh;1421404]האם הגעה של ניימאר משמעה בינקור אלבס לשנים הבאות בבארסה (ע"ע מיליטו ) ?[/QUOTE]

אף אחד מאיתנו לא יודע, אבל אין ספק שזה אמור לעזור לאלבס לאלבס לקנות עוד שנה בסגל, בתקווה שלא כבאנקר בהרכב.